אור ברסלב
דרך החיים דיני ברכת הנהנין › על פירות האילן בורא פרי העץ. ועל פירות האדמה בורא פרי האדמה. ויש בזה הרבה כללים ואלו הן

דרך החיים· רבי יעקב לורברבוים מליסא

דיני ברכת הנהנין · על פירות האילן בורא פרי העץ. ועל פירות האדמה בורא פרי האדמה. ויש בזה הרבה כללים ואלו הן

דיני ברכת הנהנין

א אם בחורף מתקלקל העץ שעל גבי קרקע ולא נשאר רק השורש שתחת הקרקע לא מיקרי אילן וברכ' הפירות שגדל על כגון זה בפה"א ויאגדע"ס שחורים הנקראים אפעני"ס ברכתן בפה"ע (מג"א סי' ר"ג ס"ק א'):

ב פירות הגדילין מאליהן בלא זריעה ונטיעה ואינן ראוין לאכלן חיין רק ע"י בישול וטיגון הן בכלל עשבי דדברא וברכתן אחר בישול וטיגון שהכל (מג"א סי' ר"ג ס"ק ב' וט"ז סי' ר"ד ס"ק א') לכן שוועמלי"ך או גריפק"ס מבושלים ופטי"ר זעל"י מטוגן וקוואסניצע"ס של יער כבושים שאינן ראויים לאכלן חיים כל אלו ברכתן שהכל:

ג אבל פירות הגדילים מאליהן וטובים לאכלן חיין כגון יאגדע"ס ומאלינע"ס ותפוחי יער וכן פירות שאינן טובים לאכול חיין וגדלין ע"י זריעה ונטיעה מברך על של עץ בפה"ע ועל של אדמה בפה"א (מ"א וט"ז שם):

ד דברים שלא היה עיקר נטיעת האילן בשבילם וטובים לאכול חיין כגון גרעינין מתוקים וקליפות שטובין לאכול חיין ועיקר נטיע' האילן לא היה רק בשביל גוף הפרי ולא בשבילם מברך עליהם בפה"א (באר היטב סי' ר"ב ס"ק י') ואם בירך בפה"ע יצא כיון דלרוב פוסקים עיקר הברכה כך:

ה ואם אותן הדברים אינן ראויין לאכול חיין רק ע"י טיגון או מיתוק ע"י האור כגון גרעינין מרי' וקליפות מראנצי"ן וכיוצא שאינן ראויין לאכול חיין רק ע"י טיגון שהכל ואם בירך בפה"א או בפה"ע יצא (ועיין קונטרס אחרון):

ו ענבים קודם שנגמרו שקורין אום צייטיג ואינן גדולים כפול בפה"א ושאר כל הפירות כשהן ראויין לאכול חיין ע"י הדחק בפה"ע ואם אינן ראויין לאכלן חיין אפי' ע"י הדחק רק ע"י טיגון שהכל (סי' ר"ב סעיף ב'):

ז אם ריסק פירות עד שאינו ניכר ממשן כלל מפסיד ברכתו ומברך שהכל אבל אותן שדרכן תמיד לרסק כמו בשמים מברך ברכה הראוי' להן (עקו"א):

ח פירות שטובין חיין יותר ממבושלין במים. כשהן חיים מברך ברכה הראוי' להן. בישלן במים שהכל. בישלן עם דבר אחר ונשבחו אם אותן הדברים הן רק טפל בבישול זה כעין שומין ובצלין שטובין לאכול חיין יותר ממבושל במים לבד ובישלן עם בשר ונשבחו כיון שהן רק טפל בבישול זה שהכל (עקו"א). אבל אם נשבחו כשבישלן עם בשר או עם דבר אחר והן עיקר בבישול זה כגון מערי"ן וריבי"ן שמבשלין עם בשר ומשביחין או אגוזים ושאר פירות שטיגנן בדבש אף שאם היה מבשלן במים לבד היו נשתנו לגריעותא מ"מ כיון שמשביחין בבישול שהן עיקר בבישול זה בישלן מברך על של עץ בפה"ע ועל של אדמה בפה"א (ועקו"א):

ט דברים שאינן נאכלין חיין לרוב ב"א רק ע"י בישול ובישול במים לבד יותר טובין או אפילו שמשביחין על ידי בישול עם דבר אחר והן עיקר בבישול זה כמו מערי"ן וריב"ן קרוי"ט בוריקע"ס וקטניות יבשים חיין שהכל. בישלן בפה"א (עקו"א). אבל קטניות רטובין או של גינות שנזרעין ע"ד לאכול חיין מברך בפה"א אפי' על השרביטין אבל של שדות שדרכן להניחן עד שיתייבשו ולאכלן מבושלים מברך כשהן חיין שהכל. בישלן בפה"א (ט"ז סי' ר"ד ס"ק ד'). שומין ובצלים שהזקינו ואינן ראויין לאכול חיין רק ע"י פת שהכל (ט"ז סי' ר"ה):

י אוכל שמזיק כגון ששותה שמן זית בלא תערובות או שאוכל פלפלין וזנגבי"ל בלא תערובות אינו מברך כלל:

יא אוכל שנתקלקל עד שאינו ראוי לאכלו רק ע"י הדחק מברך שהכל אבל אם אינו ראוי לאכילה כלל אינו מברך כלל. ויין שריחו וטעמו חומץ מברך שהכל אבל אם טעמו יין רק שריחו חומץ מברך בפה"ג וכן יין מבושל אפי' שמו בו דבש ופלפלים כיון שלא נשתנה לגריעותא מברך בפה"ג:

תוכן העניינים

דרך החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה