אור ברסלב
דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות הרב רבי משה ני' אב"ד בק"ק פילא

דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות· רבי עקיבא איגר

הרב רבי משה ני' אב"ד בק"ק פילא

לכבוד ידידי הרב מוה' זעקיל נ"י בק"ק ווילעהן

ע"ד שאלתו, אשיב בקוצר אמרים לעוצם טרדותי, הנה מפשטות פסקי הש"ע (סי' תמח) דבסעיף ג' חמץ של ישראל וכו' אפי' הניחו שוגג או אנוס, ובסעיף ה' חמץ שנמצא וכו' אפילו בטלו, מדהאריך וחלק בשני סעיפים, ולא הורה רבינו הב"י לנו בדרך קצרה לכלול בחד סעיף, אפילו בטלו ואפילו הניחו שוגג וכו', משמע דבתרתי לטיבותא מקילין, ויש להסביר בטעם, דהא דאסרו בביטול, היינו משום שמא יערים, כדאיתא בש"ע א"כ רל דלא חיישינן לחשוד בכך, אלא היכא דאיתרע גברא בפנינו שלא עשה כתקנת חז"ל לבערו משום דלמא אתי למיכל מניה, חזינן דקפיד אממונא ודעתו עליו על אחר פסח אבל אם הוא שוגג או אנוס דלא איתרע בפנינו, לא חשדינן ליה בכך, ואינו אסור אלא בלא בטלו דהוי איסור בל יראה דאורייתא. ואולם עכ"ז כבר הארכתי בתשובה להוכיח דגם בכה"ג אסור, וא"כ במקום הפסד מרובה, נראה לענ"ד דיש לצרף דעת העיטור שהביא הטור, דבבטלו מותר בהנאה אחה"פ, אלא דיש לדון, דהעיטור מתיר היכא דליכא חשש שיחזור וימכרנו לישראל, משא"כ בנ"ד דהנכרי ימכור להישראל לשתותו, אף דחמץ שעבר עליו הפסח הוא דרבנן, מ"מ גם בדרבנן חיישינן שימכרנו לישראל, דהא אין מוכרין ביצת נבילה אף דביצת נבילה אסור רק מדרבנן חיישינן לכך, ובאמת בחולין (דף סד) איתא רק ביצת טרפה, אבל בהרי"ף איתא ביצת נבילה. ולדעתי יש תיקון גם לזה, לשער כמה אומן העושה שכר צריך מאלץ לעשיית פעם אחד, דרך משל עשרה רביעית לזה יש למכור לו ד' רביעית דיצטרך לערבו עם עוד ששה רביעית, משלו. והישראל הקונה ממנו אוכלו בהיתר דנתבטל ביד הנכרים דאף דמין במינו בלח בעינן ס' מ"מ הלא דעת המג"א (סי' תמז סמ"ד) דבחמץ שע"ע הפסח לא בעי ס', או אף לדעת הטור י"ל דבאיסור זה קיל דהוא רק מקנסא ומותר במין במינו בלח ברוב:

והמג"א הקשה על הטור דבס' פשיטא דמותר ומאי ס"ד דהמקשן למפרך. ולמאי צ"ל דע"י תערובות לא קניס, הא בטל מדינא, ולפי הנ"ל ניחא דהקולא דאפילו בלח במינו סגי ברוב:

וביותר נראה לענ"ד למצוא תקנה, דלא יצטרך לסמוך על העיטור לבד, והיינו דהישראל יערב המאלץ ההוא במאלץ ההיתר שיהיה בהיתר רוב דיש עוד סניף דעת רבינו יונה אף דיש להסתפק אם שמותר לבטל בידים, או דלענין דיעבד היקל דלא קנסינן למבטל כמו בעלמא, מ"מ בתשובת פני יהושע כתב בפשיטות דדעת רבינו יונה דחמץ שעבר עליו הפסח מותר לבטלו לכתחילה, א"כ בנ"ד אינו מבטלו רק ליהנות בו, דיש בזה כמה סניפים, א', שוגג וביטלו, ב', דעת העיטור, ג', דעת רבינו יונה, יש לסמוך להקל בהפסד מרובה:

ובזה מתוקן גם החשש שיחזור וימכרנו לישראל דהא הישראל יאכל בהיתר מחמת הביטול ואין לדון דישראל המוכר המבטל, מבטלו לאכול הישראל אחר, דהא העיר רובה נכרים ועושה הכל לצורך הרוב, ואינו מבטל בשביל המיעוט ישראל, ולא מקרי הישראל שנתבטל בשבילו, וכדאמרינן ערובין (דף מ") ובאמת תוס' חולין (דף צה ד"ה ובנמצא) הקשו אמאי חיישינן שיחזור וימכרנו. נימא דימכרנו לאחד מהרוב שהוא נכרי, והעלו דבאמת הוא חומרא בעלמא, וא"כ אין אנו מחוייבים להוסיף, דמקרי מבטל בשביל ישראל שיקנה ממנו:

ביותר אם אפשר למיעבד תרתי אחר שיבטל הישראל ימכור לנכרי מעט בענין שיצטרך להוסיף רוב מאלץ מדידיה, דממילא בלא ביטולו דהישראל יהיה מותר מטעם ביטול הנכרי, וביטולו דישראל רק להתיר לו הנאה דיש לסמוך בזה בצירוף העיטור, דבלאו הביטול מותר בהנאה, ועכ"ז ראוי שבעל החמץ יתן דבר חשוב לחלק לעניים, כן נראה לענ"ד:

ידידו עקיבא גינז מא"ש

תוכן העניינים

דרוש וחידוש על השס חלק שני מערכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה