דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
65
וזה הוא פירוש סתרי המקרא בחסיר, ויתיר, ונכתב דבר ונקרא אחֵר, ונכתב ולא נקרא, ונקרא ולא נכתב, וגם סדר קמוצות ופתוחות ושתי נקודות ושלוש נקודות, דברים מבוארים. ואם ישאל הדורש, מה טעם לזה שיהיו דברים סתומים ולא מגולים, ויהיו על דרך אחת. תשובתו, אילו היה המקרא כולו מגֻלֶּה לא היה שכר ולא כבוד ליגעים בו וללומדים ולמפרשים, וחלילה שיהיה און ועול, כי מרב עונות נתפזרו ישראל וספו חכמיהם ונסתלקה הנבואה ונשארנו מעט מהרבה וכאין עינים נגששה, וכן הוכיח הנביא "וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ וְלֹא יִמְצָאוּ" ((עמוס ח יב)), ועוד אמר "בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא" ((שם פסוק יג)), ואין זה צמא למים ולא רעב ללחם כי אם צמא לדברי תורה, וכן אמר בראש הדבור "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְיִ וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְיָ" ((שם פסוק יא)). ועד עתה יש לישראל שארית ופליטה, וכן הוא אומר "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם" וגו' ((ויקרא כו מד)), ואם יתן אדם דעתו במקרא וִיכַוֵּן לבו לשמים וִיחַפֵּשׂ ויחקור, יִמְצָא, ולא יִסָּתרו ממנו דברי תורה, אם יחקור ויחפש בדעה שלמה ולא יִטֶּה לשרירות ולא יהיה אחרי רבים לרעות יִמְצָא וְיִגָּלו לו סתרי התורה במקרא ובפירוש ובענינים. ואילו היו דברי תורה סתומים
וחתומים, היו ישראל ערומים, מן המצות המקֻיּמים, ולא היו חוטאים ואשמים, אלא הם גלוים, ויודעים אוחם החכמים, ויראי יי התמימים, כי כן משה אבי הנביאים אמר, "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" ((דברים ל יב-יד)). וכל הדברים האלה לפי דעתנו שישמור אלהי הרוחות לכל בשר ויצילנו מן העֹנֶשׁ וִיכַוֵּן לבנו ליראתו.