אור ברסלב

דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר

5

4

אלה תולדות האותיות.

אפודת חבור הכל, ודבור אמירת הכל, תחת האותיות, עשרים ושתים מנויות, אשר משמים אתויות, על יד ענו קנויות. ישובם עשרים ושתים, חקוקות על לוחותים, מהם כפולות בכפלים, בכתב ובדבור שפתים. מהם ארבעה ברשימה, מעמיקים לתהומה, ומהם סתומות כגנה חתומה, ואחד תלול לרומה, עומד בזִקוף קומה. ומהם חמשה עדופות, מתוחות וכפופות, ומספר כלם עשרים ושבע אות, ויסודם עשרים ושתים אות. מהם שלושה מפלאים, כתרשיש ממלאים, ובפז מסלאים, מלכים צופים ודאים, משלשתם יחד להתאים, כל גלוים ומחבאים, ידיהם בכל כפראים, הולכים ובאים. ומהם שנים עשר, מתלחמים עם כל בשר, לכל אחד נגיד ושר,

בדעת וחכמה ומוסר. ומהם שבעה כפולים בלשון, ננאמים ביפי לחשון, שבעה עומדים בדִגְשׁוֹן, והם שבעה כפולים, אשר מכלם סגולים, בג"ד כפר"ת כלולים, בשתי דרכים, במקרא ערוכים, כחצים דרוכים, בשני פנים תמוכים, בדָגְשָׁה נסוכים, וברָפֵי רַכִּים ומָכִים. ומהם ארבעה, כגפן נטועה, במקרא קבועה, ממעיני הישועה, על שני דרכים יוצאים, והם למאד נפלאים. כי כל אות אשר במקרא, יוצאת בדִבור ואמירה, חוץ מן אוי"ה המאֻשּׁרה, כי סודם מֻפְלָא, ובהם הוא נפלא. ועוד ארבעה בהם, אין באותיות כמוהם, כי עוד שני דרכים להם, כי כל אותיות, אשר מִמשה קנויות, כל אות מלך אחד לבדו לו, משרתו בדרך אחד שבילו, בנועם דִבור מלולו, חוץ מן אחה"ע הידועים, אשר במקרא קבועים. כי שני כתרים, נחלו בארבעה ועשרים ספרים, כלִמוד נביאים וסופרים. ועוד שלשה מן הארבעה, דרך אחד להם קבועה, מכל האותיות גרועה. הע"ח מן הדגשה פרושים, בה לא נדרשים, וגם לא נגשים. אלה תולדות, האותיות מועדות, מזהב ומפז חמודות, אשר הנחיל צופה עתידות, ליי הלל ותודות. ובחר אלהינו בתורה ובכתב, ובחכמה פרש אותיותיו, נדמה לעץ שתול על מעינותיו, וייף בגדלו בארך דליותיו, כי למעלה ארכו פאורותיו, ולמטה יונקותיו, ולימין ולשמאל רבו פרצותיו, ולא יכזבו מימי עינותיו. וכל צמא ישתה מימי ישועה, והשותה בוחנו באותותיו, בדבריו וצרוף מלותיו, וחסרותיו ויתרותיו, וכתבותיו ופסקותיו, וטעמיו ונקודותיו, יִפָּתחו לו סוד נתיבותיו, ובצדק יתישרו ארחותיו, ויבין בלבו וכליותיו, וישיג ארח חניותיו,

כי למאד רבו מפלאותיו. והלב מביע, כנחל נובע, חָיָה בחכמה קבוע, ולשני ארגזים קרוע, וכנפי הרֵאה מקבלות מן הלב, והרֵאה לגרון, והגרון בחיך, והחיך בבית הבליעה ולשון, והלשון בניב שפתים, ושפתים והפה מגידים עניני הכתב, והכתב בתיבות, והתיבות באותות, והאותות בחריתה, וחריתה בנקודות, ונקודות בשמות, והשמות בפירוש, והפירוש בענין, והעניין בצרוף השכל. טובה חכמה מגבורה, ומוסיפה ומעדיפה אורה, ועינים מאירה, ונפש מגבירה, ופתי מסבירה.

תוכן העניינים

דקדוקי הטעמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה