דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
41
סימן בֶּן ובֵן. כל "בֶּן" אשר במקרא סמוך ומוקף עם אָב או עם אִישׁ או עם אִשָּׁה או עם אָדָם או עם בהמה או עם מספר או עם מעשה, בשלש נקודות יהיה, כמו "בֶּן־אַבְרָהָם" ((בראשית כה יב)), "בֶּן־יִשְׂרָאֵל" ((בֶּן־אִישׁ) ((ויקרא כד י)), "בֶּן־אִשָּׁה אַלְמָנָה" (([[מ"א ז יד)), "וְהוּא בֶּן־בְּלִיַּעַל" ((ש"א כה יז)), חוץ מארבעה במקרא במקף ובשתי נקודות, "וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב" ((בראשית ל יט)), "וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד" ((וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן) ((ש"ב ט יב)), "וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ" (([[יחזקאל יח י)). וכל בֵּן בטעם גרש, כגון "בֵּ֣ן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵ֥ן כְּסִיל" ((משלי י א)), לעולם בשתי נקודות, חוץ מן שבעה במקרא כי הם בטעם גרש והם בשלש נקודות, "וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר" ((ויקרא א ה)), "וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית" ((וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ) (([[ישעיהו ח ב)), "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּ֥ן יָאִיר" ((זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה) (([[דה"א ט כא)), "אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה" ((נחמיה ו יח)), "הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד" ((בראשית יז יז)).