דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
39
סימן סמוך ומוכרת בשתי נקודות ובשלש נקודות, כמו "מַחֲנֵה אֱלֹהִים" ((מַחֲנֵה רְאוּבֵן) (([[במדבר ב י)), "מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" ((בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל) (([[שמות יד כ)), "עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן" ((במדבר לו יב)), כאשר יֵצֵא הדבר על פלוני לפלוני בין "מַחֲנֵה" ובין "מַטֵּה" כולו סמוך בשתי נקודות, וכמו "מִרְעֵה עֲדָרִים" ((מַרְבֵּה רַגְלַיִם) ((ויקרא יא מב)), "מַחְסֵה כָזָב" (([[ישעיהו כח יז)), "מַלְוֵה יְיָ" ((וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים) (([[ישעיהו נה ד)), "הָעֹשֵׂה אֵלֶּה" ((לְמַחֲנֶה גָדוֹל) (([[דה"א יב כג)), "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה" ((מִחוּץ לַמַּחֲנֶה) (([[שמות כט יד)), "מַטֶּה אֶחָד" ((וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר) (([[במדבר לו ט)), "מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד" ((מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה) (([[דה"א ו מו)), "לְאִישׁ מַלְוֶה" ((מַרְבֶּה הוֹנוֹ) ((משלי כח ח)), "מַחְסֶה מִזֶּרֶם" (([[ישעיהו כה ד)), "מְצַוֶּה אֶתְכֶם" ((מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה) (([[קהלת ג ט)), כל זה מוכרת, וכדומה להם במקרא.