דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
38
כל מלה סמוכה, בפתחה ערוכה, כגון "יִרְאַת יְיָ" ((תהלים יט י)), "וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ" ((תּוֹשַׁב כֹּהֵן) (([[ויקרא כב י)), "כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ" ((חֲמַת רַבָּה) (([[עמוס ו ב)) וכל לשון חרון, "בִּרְכַּת יְיָ" ((מַאֲכַל פַּרְעֹה) ((בראשית מ יז)), "שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ" (([[ש"א כ כט)),
"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" ((מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח) (([[במדבר לג ג)), "גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ" ((ישעיהו כח כח)), כל המקרא על זה ירוץ, בדבר חרוץ, בר מן מעטים, כגון "מְנָת שֻׁעָלִים" ((וּמְנָת הַמֶּלֶךְ) (([[דה"ב לא ג)), "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים" ((וּמִקְצָת יָמִים) (([[דניאל א טו)), "מִשְׁקָל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב" ((מַתָּן אָדָם) (([[משלי יח טז)).