דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
37
סימן סמוך ומוכרת במקרא, כי הסמוך והמֻּכְרת לעולם יתיצב בקמץ ופתח ובשתי נקודות ובשלוש נקודות, אין לו דרך אחרת, כמו "הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ" ((ירמיהו ז ד)), "וְהֵיכַל יְיָ לֹא יֻסָּד" ((תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ) (([[תהלים מה טז)), "עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא" ((וְהֵיכָל תִּוָּסֵד) (([[ישעיהו מד כח)), "וְקִיר הַהֵיכָל" ((וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל) (([[יחזקאל מא א)) מוכרת. "עַם הַקֹּדֶשׁ" ((עַם קֹדֶשׁ) (([[דניאל יב ז)), "עַם יְיָ" ((עַם הָאָרֶץ) ((במדבר יד ט)), "לְעַם אֶחָד" (([[בראשית לד טז)) סמוך, "אִסְפוּ עָם" ((לִבְרִית עָם) (([[ישעיהו מב ו)), "תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם" ((וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם) (([[מ"ב טו י)) מוכרת. "אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה [אֶל] אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" ((אֶרֶץ מִצְרַיִם) (([[בראשית מא יט)), "אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" ((ש"א יג יט)) סמוך, כי שלש נקודות היא פתחה קטנה, "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" ((רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ) (([[ישעיהו מט יג)), "אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ" ((ישעיהו לג ט)) מוכרת. אבל "הָאָרֶץ" כולו סמוך או מוכרת, לפי שכל המקרא "הָאָרֶץ" הוא ואין במקרא הָאֶרֶץ. וזה דרך הסמוך בקמץ ופתח, וכן כל הדומה להם, והמלאכה גדולה.