אור ברסלב

דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר

36

35

שער נקודות אומץ המקרא, היוצאים בנואם אמירה, בחיך ובלשון ובשפה ברורה, החקוקים בספרי תורה, מנינם שמונה שמונה בספירה, שבעה מלכים בראשם עטרה, ואחד כאחד בדירה, וזה באורם בעוצם חקירה, ראשונה קָמצה ופַתחה גדורה, ושלש נקדות עמם מסורה, רביעית וחמישית אֵי אוֹ החמורה, וששית ושביעית אִי אוּ בם קשורה, שְׁוָא לבדה עצורה, תשרת כלם במקרא. פתרונם אגידה, וצֵרופם אחודה. דרך הָרוּם אוֹ אוּ שתים נחויות, ודרך מַטָּה אֵי אִי מנויות, והשלוש להציב עשויות, אָה אַה אֶי הראויות, ואחת סתם כלויות, לא תצא בכל פעם בפיות. ולאלה המלכים, דרכים נסוכים, אחת באחת נסמכים. ראשונה דרך רוּמָה, והיא אוֹ הנאומה, ולמטה ממנה קָמצה, והיא במצב הגדול במחצה, ולמטה ממנה פַתחה לחריצה, ואֵי במצב האמצעי למליצה, ולמטה ממנה שלוש נקדות לאמיצה, ולמטה ממנה שלישית תפיצה, והיא נקודה אחת מחוצה; אִי לבדה נשארה, לא תִמָּנה עם אלה בספירה, לעִלָּה גדולה ויתרה, אותה אגיד ואזכירה, וענינה

אבארה. כי הדבר הנמשך להצטרפה, כאשר יצא מנִּטְעו בשפה, הוא שלשה ענינים להאליפה, או קבוץ יתקבץ בו השם המאוחד בניבו, כאשר תדבר בשם מיוחד בקבצו, תאמר "דָּבָר" "מֶלֶךְ" "חֵפֶץ" "יוֹם" וכדומה להם, וכאשר תקבץ אותו תאמר "דְּבָרִים" "מְלָכִים" "חֲפָצִים" "יָמִים", או דָּבָר יומשך אליו השם המיוחד תאמר "דְּבַר", וכאשר תוציא אותו אל קונה תאמר "דְּבָרִי" "דְּבָרֵנוּ" "דְּבָרְךָ" "דְּבָרוֹ", והפנים אשר יצטרף אליהם השם, עשר דרכים לא פחות ולא יתר, אֲנִי אֲנַחְנוּ אַתֶּם אַתָּה אַתְּ אַתֶּן הוּא הִיא הֵם והֵן. או זמן יפול על השם וְיֵעָשֶׂה פוֹעֵל, ויבדיל בו עבר מן הנצב ומן העתיד, כי הזמן על שלשה דרכים, עבר ונצב ועתיד, וכאשר תבנה אלו הזמנים על שם, תָּמִיד דרכו ונׇאֳמוֹ הידוע בו, כן תאמר בעבר "דִּבַּרְתִּי" "דִּבַּרְתָּ" "דִּבֵּר" "דִּבְּרוּ", ותאמר על הזמן הנצב "דֹּבֵר" "דֹּבֶרֶת" "דֹּבְרִים", ותאמר על הזמן העתיד אם תהיה מְצַוֶּה, "דַּבֵּר" "דַּבְּרִי" "דַּבְּרוּ", וכאשר תהיה מְחַוֶּה ומְדַמֶּה תאמר "יְדַבֵּר" "יְדַבְּרוּ" "תְּדַבֵּרְנָה". ועתה נתפרש מאילו הַדִּמּוּיִם באור הדברים האמורים שלשת הענינים, הקיבוץ והסמוך והזמנים, המוציאים את השמות מן נִטְעָם הרשום להם.

שער צירוף הרוּם ויציאתו מנִּטְעו אל קמצה יהיה זה, כאשר תקבץ השם המיוחד, תאמר "חֹדֶשׁ" בהגיון אוֹ והיא נקודת הרום, וכאשר יקובץ תאמר "חֳדָשִׁים", "עֹפֶר" "עֳפָרִים", "יוֹם" "יָמִים", "שִׁבֹּלֶת" "שִׁבֳּלִים".

שער צירוף קמצה ויציאתה אל פתחה אשר היא מתחת לה, יהיה זה על פנים הרבה, תאמר "חָזָק" במיוחד, ואם תקבצהו תאמר "חֲזָקִים", "עָצוּם" "עֲצוּמִים", "חָדָשׁ" "חֲדָשִׁים".

שער צירוף שלש נקודות ויציאתם אל פתחה יהיה מִדְרַךְ השמות המיוחדות, תאמר "אֶרֶץ", ואם תקבץ תאמר "אֲרָצוֹת", "מֶלֶךְ" "מְלָכִים", "חֶפֶץ" "חֲפָצִים", כי שוא תעמוד במקום פתחה.

שער צירוף שלוש נקודות ויציאתם אל שתי נקודות, יהיה זה, אם תוציא הדבר ותסמכהו על עֵין הנזכר ולא תביא עליו אות מוסף בגוף הדבר, תאמר "כִּי תִדֹּר נֶדֶר" ((במדבר ל ד)) הוא עומד בנפשו, ואם תוציאיהו אל עֵין דבר, יֵרֵד אל שתי נקודות, "וְנֵדֶר אַלְמָנָה" ((במדבר ל י)), "שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר" ((וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף) (([[עמוס ו ו)).

שער צירוף שתי נקודות אל נקודה אחת, כמו "סֵפֶר", ואם תוציא אותו (אל קונה) תאמר "סֵפֶר" "סִפְרִי", "זֵכֶר" "זִכְרוֹ", "סֵתֶר" "סִתְרוֹ" "עֵבֶר" "עִבְרִי", והמלאכה גדולה.

תוכן העניינים

דקדוקי הטעמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה