דקדוקי הטעמים· רבי אהרן בן־אשר
29
סימן אוי"ה ובגדכפ"ת
סימני אוי"ה, אשר מראש קנויה, גלויה ולא חבויה, מפי חכמים עשויה, בשום שכל מצויה, אותות ארבעה, אוי"ה הקבועה, אשר במקרא נטועה, סדרם אשמיעה, וסודם אודיעה, למה משנים ועשרים, ארבעה נעשו שׂרים, וכאשר נמסרים, לבגדכפ"ת נאסרים, וברפיון מסופרים, זו היא עִלָּתם, וִיפִי חידתם, בנֹעם קריאתם, ואין במקרא כמותם. כל אות אשר במקרא, על אפניו נקרא, ולא יוּמר באמירה, חוץ מארבעה בספירה, אוי"ה האמורה, שהם על שני דרכים, להם לבדם נסוכים, בם ובהם ערוכים. ו"ו המסֻולּה, פעם יִפָּלֵא, ופעם יִגָּלֶה, וּבַשָּׂפָה יַעֲלֶה. יו"ד המעֻולּה, פעם יִפָּלא, ופעם בשפה יַעֲלה. ה"י אלף הנפלא, בדרך אחד יעלה, פעם יִפָּלא ופעם יִגָּלה, זה מנהגם לעולם, לא ישנו את גבולם, בר מן מַפִּיק ומַפְסִיק ודאָתֵי מֵרָחִיק. ואֵלּוּ העדים, אשר על זה מעידים, ופתרונם מגידים, "רֹאַ֥י בַּח֑וּץ" ((אָמַ֮ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה) (([[תהלים ב ז)), "וַיֹּאמֶר שְׂאִ֥י בְֿנֵֽךְ" ((עוּרִי צָפוֹן וּב֣וֹאִי תֵֿימָ֔ן) (([[שה"ש ד טז)), "אֵלָ֥יו פִּֽי־קָרָ֑אתִי" ((אִמְר֣וּ בִֿ֭לְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם) (([[תהלים ד ה)), "אֲשֶׁר בָּ֥א בָֿ֖הּ" ((הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָ֥הֿ בָֽֿהּ) (([[במדבר טו לא)), "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ בַֿ֖יִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" ((זכריה ה יא)), "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים" ((וּבָ֥א בֿ֖וֹ[א] וְשָׁטַף וְעָבָר) (([[דניאל יא י)), "וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה לָּךְ", ((שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם) (([[דברים לא יט)), "וַתֹּאמֶר אֵלַ֣י תָּב֔וֹא" ((מָתַ֬י תַּעֲשֶׂ֖ה בְֿרֹדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט) (([[תהלים קיט פד)), "וַיְהִי עֶרֶב וַֽיְהִי־בֹֿ֖קֶר" ((וַֽיְהִי־כֵֽֿן) ((בראשית א ז)), "הָיְתָ֥ה תֹֿ֙הוּ֙" (([[בראשית א ב)), "וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה" ((שמות א כב)). מפיק נוהג בה"י ו"ו יו"ד, אבל אינו נוהג באל"ף, וכל בגדכפ"ת הסמוך אליהם דגש לעולם, כמו "שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם",
"וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב", "עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ" ((שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י) (([[בראשית טז ח)), "גּ֣וֹי גָּד֔וֹל" ((דברים ד ח)); בר מן שלשה חולקים על זה הסימן, והם מיוחדים במקרא, "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹֿהוּ" ((ישעיהו לד יא)), "וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒" ((אֲדֹנָ֥י בָֿם) (([[תהלים סח יח)). מפסיק לעולם דגש, כמו "הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ׀ כָּלָה" ((עַל עַמּוֹ׀ כָּהֵם) (([[דה"א כא ג)). ודאתי מרחיק, כמו "וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח" ((דברים טז ב)), "וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח" ((וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם) (([[דברים לא כח)). וכל מה דסמיך לבגדכפ"ת במקף נידון כאתי מרחיק לעולם, כמו "מַה־בֶּ֗צַע" ((בראשית לז כו)), "מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י" ((מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּוֹד) (([[שה"ש ה ט)), "מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ" ((בראשית לח כט)). וכל טעם שיש בו הנגון בשלש נקודות, רפי, וכל טעם אשר אין עם השלש נקודות, דגש, כגון "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ" ((אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ) (([[שמות ד יז)), "וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד" ((הוּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת) (([[ש"ב ז יג)); ואִילוּ היה כמו "לָמָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹֿ֖ה" ((לֹֽא־תִבְנֶ֥ה בַֿ֙יִת֙ לִשְׁמִי) (([[דה"א כב ח)), היה רפי, כל המקרא על זה. ושאר האותות, בדרך אחד עמותות, לא ישתנו בדתות, כאשר יאספו עם בגדכפ"ת יֵרָפו ולא יתחלפו, בר מן עשרה פסוקים, סימן זה פוסקים, ועליו חולקים, ואותו נותקים, מנינם אודיעה, ומספרם אשמיעה, "אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה" ((שִׁירוּ לַייָ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה) (([[שמות טו כא), "מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ" ((שם פסוק יא)), "נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם זוּ גָּאָלְתָּ" ((שם פסוק יג)), "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן" ((שם פסוק טז)), "וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַיִךְ" ((ישעיהו נד יב)), "וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹא אוּכָל" ((אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָ֨בְרַיָּ֤א דְּתָבְרַיָּא֙) (([[דניאל ג ב)) וחברו ((וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין) (([[דניאל ה יא)). וכל שתי אותות שוות וקדמאה שוא, לעולם דגש, כמו "וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ" ((יהושע טו יח)), "וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֔ם" ((הֲלֹ֥א כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ כַּלְנוֹ) (([[ישעיהו י ט)), "וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת" ((קְטַנָּ֥ה כְּכַף־אִ֖ישׁ) (([[מ"א יח מד)); וחוץ משְּׁוָא יהיה רפי, כמו "וְהוּא אִשָּׁ֥ה בִֿבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּח" ((אַרְכֳּוָיֵ֤א בָֿבְלָיֵא֙) (([[עזרא ד ט)), "אֲזַ֨לוּ בִֿבְהִיל֤וּ לִירוּשְׁלֶם" ((עזרא ד כג)). וכל בי"ת פ"ה נידון כבי"ת בי"ת לפי שהן ממוצא השפה, כמו "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה" ((שמות יד ד)), "תְּהִלָּתוֹ בְּפִי" ((כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר) (([[דה"ב כט לו)); ושאר כל המקרא כאשר תִּסָּמך אוי"ה לבגדכפ"ת, יהיה רָפֵי. וכל אחר "וַיְהִי" רפי לעולם, כמו "וַיְהִי֩ כִֿשְׁמֹ֨עַ" ((בראשית כט יג)), "וַיְהִ֣י כְֿשָׁמְע֔וֹ" ((וַיְהִ֥י כִֿמְצַחֵק) ((בראשית יט יד)), "וַיְהִי֩ כְֿהוֹצִיאָ֨ם אֹתָם" (([[בראשית יט יז)), "וַיְהִי֩ כִֿרְאוֹת֨וֹ" ((וַיְהִ֣י כְֿמָלְכ֗וֹ) (([[מ"א טו כט)), אבל אם יהיה אחר וַיְהִי ב"ב כ"כ ויהיה האות הראשון בשוא, יהיה דגש, כמו "וַיְהִ֣י בְּבוֹאָם", "וַיְהִ֣י כְּכַלּוֹת". אבל "אֱזָר־נָ֣א כְֿגֶ֣בֶר חֲלָצֶיךָ" ((איוב לח ג)), "הֲלוֹא֩ כְֿגַ֨עַת בָּהּ" ((כִּ֤י כִֿגְבֹ֣הַּ שָׁמַיִם) (([[תהלים קג יא)), כל זה וכל הדומה לו רפי לעולם. סמוכים לעד לעולם, עשוים באמת וישר.