דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
שו"ת דרכי שלום · סימן ד
והנה נשאלתי מהרב הגאבד"ק סניטין מוהרא"מ נ"י והרב וכו' המו"צ דק"ק זאלישטשיק ועוד כמה רבנים בדין פאסעסיע שהוא שכירות שדות אם שייך בזה התקנה וכבר כתבתי בענין זה בקת"ע אות ט"ו ובקו"א שם ב' השמטות קטנות השייכים לזה ואח"ז ראיתי בשו"ת ד"ח חו"מ סי' מ"ט שפסק בפשי' דגם בזה יש דין חזקה וכן הועד לפני דבמדינת אונגרין נהגו כן אבל י"ל דבמדינתינו אינו כן והראוני בשו"ת ב"ל חח"מ סי' י"ח שהעלה דכיון דבזמן הקדום לא הי' רשות לישראל לקנות ולשכור שדות לא ניתקן מאז שום תקנה בזה ואין בידינו לתקן תקנה חדשה אך באם יש לו גם בית דירה אזי שייך תקנת ר"ג והנה גוף סברתו מצינו כה"ג במג"א סי' ש"א סקכ"ח בהא דמסתפג באלינטות דאע"ג דבזה"ז אפשר בלא רחיצה מ"מ כיון דלא גזרו בימיהם אין לנו לחדש גזירה והביא ראי' מהב"י סי' י"ג וע"ע במג"א סי' ע"ט סקט"ו ויש להעיר מהמג"א סי' תצ"ט סק"י וסי' תקי"א סק"ה אבל יעוין בתו"ש סי' שכ"ב סק"ז ותמצא דלק"מ ויש להביא עוד סיוע מהמלחמות פ"א דמגלה גבי שלשה עשר דכיון דבימיהם לא נגזר משום פורים אלא משום יום נקנור ונתבטלה מג"ת ובטל יום נקנור אין לנו לחדש גזירה חדשה ע"ש אך לפמש"ל סי' הקדום הכל בכלו גזירת ר"ג שלא להשיג גבול והנה מ"ש עוד בשו"ת ב"ל דבדאיכא בית לכ"ע איכא תקנת ר"ג הנה. מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק ביטשאטש זצ"ל וז"ל אם שכר הרבה עסקים כאחד ובתוכם הבית שישב בה יהודי אולי י"ל שכל שהבית טפל בין העסקים י"ל דקיל גם י"ל שאם הי' מקודם שכירות כל העסקים כאחד ולא הי' משכיר הבית בפ"ע בשום אופן קיל והעיקר בכך כפי כונת הלב שאם לא הערים בשביל להפקיע הבית ועיקר כונתו להעסקים והבית לא הי' עומד לשכירות בפ"ע עתה בשום אופן קיל עכ"ד אבל מדברי הישויע"ק שהבאתי בסי' הקודם מוכח דגם אם הבית טפל להעסק שייך תקנת ר"ג אך לפמ"ש בקת"ע אות ז' בשם תשו' רש"ל ושאר אחרונים כמה חילוקים בענין תקנת ר"ג ה"נ בדין פאסעסיע: