דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
קונטרס אחרון להלכות שחיטה · לסימן כח
[סקי"ב] הבאתי בפנים ד' פלתי סק"ה לענין כיסוי וע"ש דדם בהמה הוי מב"מ ואינו חוצץ אלא שצידד די"ל דכיון דא"צ כיסוי הוי מבשא"מ עם דם חיה ויש להביא ראי' מר"ה כ"ז ע"ב קדחו בזכרותו דמב"מ אינו חוצץ והרי זכרותו פסול ואפ"ה הוי מב"מ וע' במהריט"א לבכורות ט' ע"א ומזה יש לפשוט דגם היכי דבעינן שלא יהא אויר מפסיק אפ"ה מב"מ אינו חוצץ דהתם הא בעינן שלא יפסוק אויר כדמוכח בב"י סי' תקפ"ו גבי צפהו זהב ובט"ז סקי"ח ודלא כשו"ת טטו"ד מ"ק סוסי' רמ"ה וע"ע בברכ"י לאו"ח סי' כ"ז וסי' ע"ד:
א"ה צבי בהמ"ח שליט"א בסיום הספר אציג גם אנכי דבר ממשנתי שחידשתי זה כבר בכדי שלא להוציא הנייר חלק וזה החלי:
פסחים דף ה' סוע"א ר"ע אומר א"צ הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם ומצינו להבערה שהוא אב מלאכה וכו' אמר רבא ש"מ מדר"ע חלת ש"מ אין ביעור אלא שריפה וש"מ וכו' ע"ש:
והנה נודע קו' הגאון וכו' ר"א ברודא ז"ל הובא בצל"ח דאיך דייק רבא מדר"ע דס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה כר"י דלמא כרבנן ס"ל דאף בשאר השבתות ושרפה בכלל ואפ"ה דייק שפיר דהשבתה בעיו"ט דאי ביו"ט הא שרפה א"א ביו"ט והתורה אמרה תשביתו אף בשרפה עי"ש בצל"ח מה שאמר בזה ואענה גם אנכי חלקי בעזה"י דהנה לכאורה קשה איך דייק ר"ע דהשבתה בעיו"ט דאי ביו"ט הא הבערה אסור נימא עשה דתשביתו דוחה ל"ת דיו"ט ואי נימא יו"ט הוי עשה ול"ת אכתי לא תינח דישרפו ע"י נשים דלגביהם לא הוי רק ל"ת גרידא. אולם באמת לק"מ דהנה בקידושין דף ל"ד הקשה הר"י מא"י דישרפו שמן שריפה ע"י נשים ותי' הפ"י דנשים ליתנהו בעשה דשרפת קדשים דהוי מ"ע שהז"ג דאין שורפין אלא ביום ע"ש והנה השאג"א חקר אי נשים חייבות בעשה דתשביתו כמו שמחויבות בלאו דב"י ואמרתי לפי מה דהעלה המק"ח בסי' תל"א דאם נאמר דתשביתו דקרא הוי דוקא שרפה אז הוי תשביתו עשה בפ"ע ומחויב לחזר לקיים המ"ע אבל אם נאמר דתשביתו בכל מיני השבתות א"כ הוי רק תיקון הלאו דב"י ועפ"ז אף אנו נאמר דאם תשביתו דקרא הוי דוקא שרפה אז נשים פטור דהוי מ"ע בפ"ע ונשים פטורות בעשה שהז"ג אבל אם נאמר דתשביתו בכל מיני השבתות אז הוי תיקון הלאו ואף נשים מחויבות דהא על הלאו המה מוזהרות ותשביתו הוי תיקון הלאו ולפ"ז ניחא הקו' הנ"ל דשפיר מוכיח רבא דס"ל לר"ע אין ביעור חמץ אלא שרפה דאי נימא אף בשאר השבתות ושרפה בכלל א"כ הדק"ל דאיך דייק ר"ע דהשבתה בעיו"ט דילמא לעולם ביו"ט ואי דהבערה לא משכחת ביו"ט הא משכחת לה ע"י נשים וא"ל דנשים אינן מוזהרות על עשה דתשביתו ואין שייך לומר עדל"ת כתי' הפ"י הנ"ל דהא אי נימא דתשביתו אף שאר השבתות א"כ הוי העשה דתשביתו תיקון הלאו ואף נשים מחויבות כמו שמחויבות על לאו דב"י אע"כ דאין ביעור חמץ אלא שרפה וא"כ הוי תשביתו עשה בפ"ע ונשים פטורות וא"א לשרוף על ידיהן דהא ליתנהו בעשה דתשביתו כתי' הפ"י הנ"ל ושפיר דייק דהשבתה בעיו"ט וא"ש ודו"ק: