אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א פתיחה להלכות שחיטה › כג

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

פתיחה להלכות שחיטה · כג

כב

והנה במה שהבאתי לעיל בשם משה"ב דדוקא לר"מ אמרי' סמל"ח ולא לדידן כבר הביא בעצמו שיש חילופי גי' בזה וע"ע רשב"א וריטב"א יבמות קי"ט וקידושין פ' דלבה"ג ורי"ף ורמב"ם פ"ג מיבום ורש"י, מוכח דגם לדידן הוי כן וכ"ה דעת ר"ת שבתוס' בכורות כ' וכמה דוכתי אבל שי' תוס' ורא"ש יבמות ובכורות ושי' ר"ש ורא"ש פ"ה דטהרות הם דדוקא לר"מ וע"ע רשב"א וריטב"א ונימוק"י יבמות שם שהביאו ג"כ החילוק בין אם המיעוט מסתלק מהרוב וע"ש בשם הרמב"ן שתי' הוא דקידושין פ' בהא דתינוק שנמצא בצד העיסה דלרבנן מיעוטא כמאן דליתא היינו דל"ח המיעוט כ"כ לצרופי בהדי החזקה לטהר עי"ז אלא עדיין הרוב מכריע וטמא לחלות ולא לשרוף והא דגבי עיסה בבית ושרצים וצפרדעים כו' אפי' לשרוף כבר, כ' רש"י דהתם הוי רובא דא"ק א"נ כיון דודאי נגעו אין חזקתה של עיסה כלום שהרי הורעה אבל בעלמא רובא נגד חזקה חוששין רבנן לאיסור וע' בריטב"א שם דלשי' רמב"ן הא דרמא"ש מומחין ל"ד רוב אלא כל ובמ"ש הרמב"ן דאין חזקת העיסה כלום ע"ע כה"ג בריטב"א קידושין ע"ט ע"א גבי שליא בבית ומל"מ פכ"ה מטו"מ וכ"ה ברמב"ן ור"ן נדה י"ח וריטב"א חולין פ"ו דלא כרש"י שם וע' נו"ב מ"ת יו"ד סי' קכ"א באורך בזה שהוכיח דרש"י ותוס' לא ס"ל כסברא זו ושכ"ה דעת הפוסקים ביו"ד סי' ק"ז ס"א בהג"ה והעלה דכל סברת ריטב"א דכיון דלגבי שליא גופי' מחזקינן ברובא ול"ל חזקת טהרה שוב גם הבית טמא אף שי"ל חזקת טהרה דא"א לחלק ביניהם ועתשו' מהרי"ל סי' קנ"ב בזה. והנה המח"א פ"ג מיבום והמהריט"א פ"ג דבכורות אות ל"ט הקשו לשי' רמב"ן דאינו מחלק בין אם המיעוט מסתלק מהרוב א"כ בפרה אדומה נימא סמל"ח דגברא בחזקת טומאה ותי' דדוקא היכא דהרוב וחזקה הם בגוף א' אמרי סמל"ח אבל כאן הרוב בבהמות והחזקה בגברא. אבל הריטב"א בע"כ לא ס"ל כן וכן התוס' והרא"ש שהרי הקשו בהא דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דנימא סמוך מיעוטא לחזקה ובאמת דגם לתי' של הרשב"א במשה"ב הנ"ל תיקשי כנ"ל וכבר הקשה מהרש"א בחולין כה"ג ותי' דסמל"ח הוי רק מדרבנן וכדבריו מבואר בתוס' בכורות כ' ועוד תי' דהמיעוט לא שכיח וכבר תמה בשעה"מ פ"ג מיבום דא"כ איך יליף מפרה דאזלי' בת"ר וכן הקשה הפמ"ג בפתיחה לסי' ל"ט וע' שפ"ד סי' ל"ג סוסק"ה בזה וע' תשו' רע"א סוס"י קצ"ח שחידש דכל מין פרטיי שבטרפות הוי מיעוטא דמיעוטא רק כל מיני טרפות בכלל הוי מיעוט גמור רק דאי ל"א בת"ר וחייש' שמא הבהמה טרפה גם אם בדקו אחר כמה פרטים ונשאר, רק מין פרטיי א' אכתי לא יצאה מחשש המיעוט וע' תשו' ח"ס חיו"ד סי' כ"ד בזה וע' נח"א סי' א' שהוסיף דמין פרטיי בצירוף חז"א הו"ל כמיעוט דשכיח ויליף שפיר מפרה ע"ש וצ"ל דברישא של עולה איכא חזקת חיוב דגברא שחייב קרבן ובמ"ש הפוסקים בישוב ד' רמב"ם דס"ל סד"א לחומרא דרבנן כן וע"ע בתשו' שבסו"ס רא"פ סי' ו' בזה ובעיקר סברת רשב"א במשה"ב דס"ל דאם הרוב מתעסקים לבטל ל"א סמל"ח יש ראי' לסברתו מגיטין ב' בהא דרוב בקיאין לשמה וע"ש בט"ג ותבין וע"ש שהעלה דסברא זו מהני רק לדיעבד ומה"ט אין סומכין על רוב מצוין אצל שחיטה מומחין רק בדיעבד. והנה בעיטור ח"א שער ב' תי' הא דל"א בשחיטה סמל"ח וז"ל וסמל"ח ליכא למימר דכיון דרוב מומחין ליכא חזקה דאיסורא וליכא למסמכינהו בהדדי דהא בתר שחיטה אזלא חז"א דאמ"ה וכו' ותי' בזה קו' הרי"ף שהקשה בהא דרמא"ש מהא דר"ה דבהמה בחיי' בחז"א ותי' הרי"ף דהתם בדאתייליד ריעותא דוקא כלומר בהמה בחז"א אמ"ה עומדת אם נולד בה ספק ריעותא וע"ז כ' העיטור דמאי דק"ל לרבינו הא דקיי"ל בהמה בחזא"ע כיון דרובא דאורייתא אזלי' בת"ר ובכשרות נשחטה ע"ש והיינו דכיון דנשחט לפנינו וכבר אזלא חזקת אמ"ה שוב א"א לומר סמל"ח וע' בס' האשכול הל' שחיטה סי' י"ג שהקשה אמאי א"צ לבדוק אח"ש כל הסימנים בארכן ורחבן מחשש נקה"ו ופסה"ג דנימא סמל"ח ותי' דכיון דרחמנא אמר לשחוט ולא חששה שמא במקום נקב שחט דאזלי' בת"ד ליכא למימר לחצאין לחוש במק"א שלא במקום שחיטה לנקב וע"ש בנח"א שהביא ד' הרי"ף הנ"ל ורצה להעמיס בו כסברת העיטור הנ"ל ולא ראה ד' העיטור שתי' כן קו' הרי"ף ומוכח דכונת הרי"ף בפשי' דחז"א דבהמה לא חיישי' לה כיון, דהוי מאל"א רק היכא דאתייליד ריעותא חיישי' לה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה