דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כח · יג
סעי' ט"ו שא"צ לכסות כל הדם וכו'. בס' חסידים סי' תתל"ד כ' חכם א' ראה א' שלקח נוצה מהצואר של עוף וקנח הסכין והשליך הנוצה א"ל החכם לא תעשה כן אלא תכסה הדם שנדבק בנוצה והמפרש שם כ' דנראה שסובר כמ"ד שצריך לכסות כל דמו ולא קיי"ל כן וע' בד"ק סק"ח בזה ומצאתי בעקרי הד"ט סי' א' אות ל"ח שהביא בשם תשו' ב"ש דלמצוה מהמובחר מחויבי' לכסות כל הדם היוצא מן העוף ולא סגי בכיסוי מקצתו ולפחות מדרבנן צריך כן ודוקא דם הניתז ושעל הסכין דהוי טרחא פטור מלכסות והוא השיג עליו שלא ראה בשום מקום ליזהר בזה ופשט לשון הפוסקים ל"מ כן ומעשים בכל יום יוכיחו והביא מתשו' זרע אמת ח"ב סי' י"ב שהשיג על הרמ"א במ"ש דצריך להמתין עד שיצאו טפין טפין דסגי לכסות מקצת דם הקילוח ע"ש וכעת נדפס ס' ברכת ראש לנזיר מהגאבד"ק טיקטין ז"ל ובסופו האריך להוכיח בכמה ראיות דלכתחלה צריך לכסות כל הדם היוצא בקילוח וזהו דם הנפש ומ"ש מהרי"ל עד שיצאו טפין עד ולא עד בכלל ודחה ד' הרמ"א ותב"ש בהבנת ד' מהרי"ל וגם מ"ש התב"ש דכשמכסה דם הניתז לא יברך עליו דשמא אינו דם הנפש ליתא דגם שלא מדם הנפש חייב בכיסוי ומברך ואין דם הנפש מעכב ובפרט דדם הקילוח הוא דם הנפש ולא היוצא טפין ובדיעבד סגי בטפה א' מדם השותת ע"ש באורך ומ"ש שם ראי' מחולין פ"ה ע"ב כבר העיר הל"א שם ותי' בע"א אבל שאר ראיותיו נכונים וע"ע בל"א חולין פ"ח ע"א בתוס' ד"ה רבנן וד"ה ור"י וכו' מ"ש ע"ד רמ"א וכרתי כאן וראוי ליזהר לכפות כל דם היוצא בקילוח וגם היוצא טפין וע' בא"ז הל' כיסוי סי' שצ"ו דדם יבש אינו ראוי לכיסוי דוכסהו בעפר משמע שיכנוס בהעפר ואם הוא יבש אין נכנס בו: