אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כח · י

ט

ואם חזר ונתגלה חייב לכסות בפר"ח ותב"ש פסקו דלא יברך דהוי ספיקא אבל בב"מ כאן ובשו"ת מהר"ם שיק סי' ל"ז העלו דחייב לכסות בברכה והביא מדברי מג"א סי' תקפ"ו סק"ו ומדברי הט"ז סי' תרמ"ו סק"ו שהעלה דר"פ פשיטא לי' דאין דיחוי במצות וכ"ה בכפ"ת שם ולכך לא הביאו הפוסקים הבעיא לענין דיחוי אצל מצות ע"ש עוד בזה אבל בעיקר ההשמטה שהשמיטו הרי"ף ורמב"ם הבעי' דבעי שם בדין עבר ומיעטן דכשר אי באשחור ביו"ט אמרי' דנראה ונדחה הוי דיחוי או דנימא אין דיחוי אצל מצות ולא דמי לקרבן וא"כ סד"א לחומרא. והרמב"ם כ' בסתם דמיעטן כשר יש לי לדין דרך פלפול דהנה הב"י העיר דכיון דאי מלקטן לאכילה שרי למעט דהוי דשא"מ א"כ בידו לתקן ולמעטן בכה"ג והיכא דבידו ל"ה דיחוי ואף דדוקא בדאית לי' הושענא אחריתא שרי הרי כיון דבאית לי' שרי שוב בכל גווני ל"ה דיחוי ע"ש ואני מוסיף דאף דגם בדרבנן אסור פ"ר ומה"ט פריך והא פ"ר הוא אף דמתקן הוי רק שבות וכמ"ש המג"א סי' שי"ד מ"מ באמירה לעכו"ם ודאי דשרי פ"ר לדעת תה"ד שם א"כ בידו למעט ע"י עכו"ם לאכילה דגם בפ"ר שרי ונראה דהנה המח"ל הקשה בהא דאמר דלמעט לאכילה שרי דהא בדאשחור ביו"ט דביה"ש ירוקות היו והוו בכלל ההדס דאתקצי למצותו ושוב גם כשהושחר לא חזי לאכילה משום מוקצה ותי' דגבי מצוה הזמנה לאו מילתא ואי אגדי' להושענא כל זמן דלא אגבהה מיפק בה שרי וכמ"ש בסי' תרל"ח א"כ לא הוקצה למצותו וע' בתשו' ב"א חאו"ח סי' נ"ה בזה והנה המג"א סי' חרנ"ח סק"ג הקשה דהא הזמנה לגוף הקדושה מילתא הוא ותי' דמצוה לא דמי לקרבן וקדושה ע"ש והנה הבעיא אם יש דיחוי אצל מצות או לא תליא אם מצוה דמי לקרבן או לא וע' בירושלמי פ"א דבכורים ה"ב וא"כ לפום הך צד בעיא דיש דיחוי דדמי מצוה לקרבן א"כ שוב הזמנה מילתא כמו בקרבן ושוב הוי מוקצה ולא הוי בידו למעט לאכילה אך דכיון דד"ז הוי בעיא דלא איפשטא ובמוקצה דרבנן אזלי' לקולא כנודע א"כ שוב גם לענין דיחוי אף דהוי דאורייתא ממילא אזלי' לקולא דכיון דל"ה מוקצה שוב הוי בידו ול"ה דיחוי ולכן פסק הרמב"ם דאם עבר ולקטן בכל גווני כשר ודו"ק כי נכון הוא בס"ד:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה