אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כז · ז

ו

בל"ש דיני טה"ע סי' ט"ו האריך בדין מפרקת עקום שפסקו כר"ו ופמ"ג דיש לבדוק החוט ואם הוא שלם כשר והוא העלה דאם הוא עקום הרבה דניכר שהי' שבר בכח ל"מ בדיקת חוט דחיישי' שמא נתרפא וע' בד"ק סי' ל"ב סק"ב באורך בזה ובתשובה להרב מוה' ברוך רייטלר נ"י מבוזנאב בדין שדרה עקומה כתבתי דבאמת מצינו גם מתולדה עיקום גדול וכדאי' בנדה כ"ד ע"א ששדרתו עקומה ופירש"י שעקומה עד שנראית כשתים ובכה"ג פסול מחמת מום ומ"מ חי וע' רמב"ם פ"ח מבימ"ק הל' י' ובכ"מ שם ודוחק לומר דמיירי בנשבר ונתרפא וכיון שהוא חי יש הוכחה שלא נפסק החוט וי"ל דהתם רב לשי' דס"ל דאין חוששין לספק דרוסה ולדידי' אין חוששין שמא הבריא כמ"ש תוס' חולין מ"ג משא"כ לדידן. והנה ביא"פ סי' נ"ד הביא בשם מט"י ומח"ב בענין שדרה עקומה כפולה ופסק דתלינן שמתולדה גדל כן שמתהוה ע"י קישוי הפלת הביצה בצאתה לאויר העולם וח"א הורה לפרק חוליא חוליא ולבדוק החוט ואם אין בו ריעותא כשר והמח"ב מסיק דא"ל בדיקה כלל דשכיח טובא כן ע"ש ולכאורה במפרקת ל"ש זה אבל מצאתי בזל"א הספרדי ח"ג יו"ד אות ט' סוסי' ק"ד וז"ל מעשה בתרנגולת בצואר עקומה והעצם הי' עולה ויורד באופן דנראה קצת שהי' בו שברים שחזרו ונתקשרו אבל לא שאשי"י והעלה בהיות דעצם הצואר עקום עולה ויורד דהוא דבר קשה לבדוק אחר החוט ומש"ה גמרתי בדעתי להטריף בנ"ד משום חשש פסה"ח ובפרט דלא הי' הפ"מ האמנם אלו הי' בא לפנינו צואר עקום באופן דלא הי' הוכחה דנשברה המפרקת והיינו יכולים לתלות דהי' כך מתחלת ברייתו הייתי מכשיר גם בלא הפ"מ וכן מצאתי בפסק מהה"ג מהרנ"ט שתלה בכה"ג להתיר משום דהיינו רבותי' בטבע או בשביל חולי ולא תלינן בשבירה וכו' וכן מצאתי בהגהות מהרא"ג וכו' שו"ת זרע אמת ח"ב סי' ג' עכ"ל וע' בעקרי הד"ט סי' ב' אות י"ב הנ"ל ומכל הנ"ל מבואר דהיכא דאפשר למתלי בתולדה א"צ בדיקה כלל והיכא דא"א לתלות בתולדה אם אפשר בבדיקת החוט כשר ולא חיישי' שמא נתרפא ומ"מ לדינא הכל כפי ראות העין דאם העיקום הוא רק קצת באופן דיש לתלות בתולדה אחזוקי ריעותא לא מחזקי' וא"צ בדיקה כלל ואם עקום הרבה באופן דעכ"פ יש להסתפק בו אם בתולדה או בחולי מהני בדיקת החוט ויש ליזהר לבשל מקודם המפרקת ואח"כ יפרק החוליות ויבדוק החוט שעי"ז הוא מתחזק שלא יתקרע בשעת פירוד החוליות זמ"ז כנודע לבקיאים והיכא דא"א לעשות ספק כלל שנעשה מתולדה יש להחמיר כהל"ש ומ"מ אם כבר שהה העיקום י"ב חודש או בתרנגולת כ"א יום כפי המבואר בסי' נ"ז סי"ח אין לחוש עוד מספק שמא נתרפא ותלינן דלא נפסק החוט כלל וכשר והדבר פשוט דהיכא דא"צ בדיקה מדינא אם בדק ונמצא החוט קרוע דיש לתלות שנקרע בשעת פירוק החוליות בסכין וכדומה אבל היכא דהבדיקה מעכבת לא תלינן בזה. ואם נשבר המפרקת ויש עוקץ ויצא דרך הבשר לפנים כלפי הסימנים נראה דיש לבדוק הסימנין כנגדו כמש"ל סי' נ"ד בדין עוקץ כנגד הריאה של עוף ועמש"ש בדין בהמה וע' בש"ך סי' ל"ג סק"ז ותב"ש סק"ח אי מהני בדיקה ועמש"ש בחיבורי סקי"ד ובנ"ד נראה דלכ"ע מהני בדיקה במקום ידוע דאין הבדיקה חיובית כ"כ כמש"ל סי' נ"ד:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה