אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כז · ג

ב

ובהיותי בזה אכתוב מה שאמרתי בעזה"י ע"פ דברי תב"ש הנ"ל ליישב דברי תשו' רש"י ורשב"א בתה"א שהובא בש"ע סי' קי"ח ס"ו דאם שלח ע"י עכו"ם בהמה או עוף שחוטים בלא חותם אסורים וכו' ובש"ך שם הוכיח מהרוקח דמיירי אפי' ברוב טבחי ישראל והקשה הש"ך סקכ"ה דנימא כל דפריש מרובא כריש ומ"ש הש"ך שם לחלק דבשולח ביד עכו"ם חמיר טפי יעוין כה"ג בתוס' מנחות מ"ב ד"ה ואין נקחין אבל בריטב"א חולין צ"ה ע"א ד"ה נמצא ביד עכו"ם וכו' העיר בסברא זו וחזר ודחאה ע"ש. ונראה דהנה בקצה"ח סי' רצ"ב סק"ב העלה ליישב דברי הירושלמי פ"ד דב"ק שהביא שם דהא דאמרי' גבי נכרי שלקח הוי כפירש שלא בפנינו ואמרי' כל דפריש מרובא פריש היינו דוקא בלקח נבלה וטרפה דאין ב"נ מצווה ע"ז ואין לו שום נ"מ איזו מהן כשר ואיזו טרפה א"כ גם בעודו בקביעתו לא נולד הספק לגבי הנכרי ולכן הוי כפי' שלא בפנינו אבל באיסור גזל דב"נ מצווה עליו כישראל וא"כ מה לי לקח ישראל או נכרי והו"ל כנולד הספק בקביעות דכמע"מ דמי ע"ש ולפמש"ל בשם הרשב"א ותב"ש דבנתנבל בשחיטה המעים אסורים לב"נ א"כ היכא דשלח בהמה או עוף שלם וכהא דסי' קי"ח הנ"ל דיש בתוכם גם המעים ולגבי מעיים הרי שפיר יש נ"מ להנכרי אם הבהמה או עוף נבלה או כשרה דהא אם הם נבלה הרי המעים אסורים משום אמ"ה לב"נ וא"כ שוב נולד הספק בקביעות לגבי הנכרי דיש לו נ"מ נגד המעים עכ"פ ושוב הוי כפירש בפנינו וכמע"מ דמי ול"מ רוב ישראל כלל ובפרט לשי' הט"ז סי' ק"י סק"ה דא"א לחלק לחצאין ועמש"ל סי' כ"ג סוסקכ"ז ולכן שפיר פסק הרשב"א לשיטתו דאסור בכל גווני וגם רש"י י"ל דס"ל כן אבל בסי' ס"ג וסי' ק"י מיירי בסתם בשר הנמצא בשוק או ביד נכרי שפיר אמרי' כל דפריש מרובא פריש ודו"ק והוא נכון:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה