דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כה · ד
בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' פ"ח נשאל בדין ראש של עוף שהי' הגרגרת חתוך לשנים וחלק הגרגרת של צד הראש הי' דבוק עם הושט כדרכו רק שהי' עקורין ממקומן בראש ולא נודע אם נעשה קודם שחיטה ושאלו להשו"ב ואמר כי הוא נזהר תמיד לבדוק ע"י תקיפת אגודל ומסתמא עשה כן אבל אינו זוכר בבירור מפני ששחט אז הרבה עופות והביא מהט"ז סי' ס"ט סקכ"ד שהביא מהא דסרכי' נקט ואתי אבל י"ל דוקא התם שכבר עשתה מעשה הבישול שאח"כ אבל כאן לא עשה שום מעשה אח"כ י"ל דחיישי' לשכחה וגם אינו בכלל חזקה שאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן דכאן בדיעבד כשר, ובפרט דאיכא ריעותא לפניך ולכן העוף אסור עכ"ד ואני מצאתי בשעה"מ פ"י ממקואות כלל א' שהוכיח מהא דספק הניח שפסק הטור דל"ה עירוב ובע"כ דכיון דאיכא ריעותא לפניך שלא נמצא העירוב לא אמרי' דסרכי' נקט ואתי א"נ משום דלא עשה מעשה אח"כ משא"כ במליחה שבשלה אח"כ ע"ש וזהו כדברי הטט"ו וגם בלא"ה לפמ"ש הפמ"ג בא"ח סי' ס"ז בא"א סק"א דלמ"ד ק"ש פרשה שני' דרבנן יש לומר דבדאורייתא ל"מ סברת סרכי' נקט ואתי א"כ ה"נ בזה וגם מ"ש מהא דחזקה שאינו מוציא מת"י דבר שא"מ יעוין ברש"י פסחים ט' ע"א ד"ה ואב"א וכו' וגבי איסור דרבנן סמכי' אחזקת חבר שעישרן עכ"ל ומוכח דלהך לישנא לא סמכי' ע"ז בדאורייתא וכ"ה להדיא בחי' הרמב"ן לע"ז מ"א דלהך לישנא ל"מ הך חזקה בדאורייתא ולכן יפה פסק דהעוף אסור אם לא משמשו בחוזק הרבה שיהי' אפשר לתלות בו שנעשה אח"ש וכמש"ל סי' כ"ד סקי"ד: