אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כד · ד

ג

סעי' ה' בהג"ה והמנהג להטריף וכו'. ע' בשו"ת השיב משה סי' כ"ג שהאריך בזה מאוד להוכיח דבבהמה גם בהפ"מ אסור שכן הוקבע המנהג וכמ"ש התב"ש ודלא כהש"ך אבל בעוף גם רש"י מודה דשרי דיעבד ואף דהוקבע המנהג גם בזה היא מנהג בטעות כיון דהאוסר טפה בד"מ ובכה"ג אינו מנהג כלל וא"צ לחוש כלל למנהג כזה רק בנתכוין לכך אסור גם בעוף וגם בסתמא צריך השו"ב שיאמר בפירוש ברי שלא דרס כלל וגם עכ"פ יזהר השו"ב שלא יבא לידי כך מחשש מבליע דם והשו"ב הרגיל בכך ראוי להעבירו דיש רגל"ד שדורס והכל לפי ראות עיני המורה ע"ש באורך ובעיקר מחלוקת הפוסקים יעוין עוד בא"ז הגדול ה"ש סי' שע"ה ובס' האשכול ה"ש סי' י' בזה וע' בנח"א שם מ"ש ע"ד נה"כ בזה ואני מצאתי בס' הישר הגדול לר"ת סי' ק' שכ' וז"ל מפי ר"ש אסור לטבח לחתוך עצם המפרקת בשעת שחיטה כדרך שעושים שלא תפרכס וכו' ומבליע דם באיברים וכו' עכ"ל ומפורש דטעם רש"י משום מבליע דם ולשיטתי' אזיל דס"ל דשובר מפרקת ל"מ בי' מליחה כמ"ש הב"י סי' פ"ז בשמו וגם ס"ל דם שמלחו ובשלו מה"ת והוי בכלל פיסול שחיטה דכבר הבאתי לעיל ריש סי' כ"ג בשם ס' הפרדס שהביא בשם הג' ר' אלייר דגם פסול שהיי' הוא משום דם וצ"ל דהא דבעי בשובר מפרקת היינו משום דשהה בין השחיטה לשבירת המפרקת אבל אם חותך בשעת שחיטה גרע טפי וכמ"ש באשכול שם בשם י"מ לחלק כה"ג ע"ש ותבין ואחרי שכל יסוד האוסרים בנוים, ע"ד רש"י ות"ל נתבאר מדברי ר"ת ועדותו נאמנה דכל טעמו של רש"י משום מבליע דם באברים ולדידן דקיי"ל בסי' ס"ז דגם בשובר מפרקת מהני מליחה וגם קיי"ל דאיסור זה אין לו שייכות לשחיטה וגם קיי"ל דדם שמלחו ובשלו דרבנן פשי' דיש להתיר ונדחה כל היסוד ונפל הבנין וכל הפוסקים לא ראו דברי ר"ת הנ"ל ואלו הוי חזו להו הוי הדרי בהו וצדקו ד' הש"ך דיש להתיר גם בבהמה בהפ"מ עכ"פ ובעוף יש להקל גם בלא הפ"מ וכמ"ש ההש"מ הנ"ל וע' תוי"ק סק"א שהעלה דגם ד' רש"י רק לאסור לכתחילה ולשי' תוס' נראה דאסור רק משום חשש דרסה ובדיעבד אם לא נתכוין לכך יש להקל גם בבהמה ע"ש וגם בש"ע הרב סק"ט פסק דבלא מתכוין גם בלא הפ"מ כשר וע' ברא"י חולין כ"ז ע"א מ"ש בשם מקום שמואל בזה ומ"ש עליו וע' בל"א חולין י"ט ע"ב מ"ש ליישב קו' הדרישה ופמ"ג על שי' ראבי' בזה וע' בתיקון הזבח למהר"ם סוסי' א' בזה אבל כל ההיתרים הנ"ל הם רק אם תפס הסימנים באופן שהוא יודע ששחט הסימנים קודם המפרקת דאל"כ איכא חשש שהיי' לשי' השמ"ח סי' כ' ס"ז ותב"ש שם סקט"ו ועמש"ל סי' כ"ג סקי"ד ועפר"ח סק"א דהיכא דהתיז כל הראש לא סגי בסכין במלא צואר חוץ לצואר אבל בכנפ"י דחה דבריו דלא שיערו חז"ל שיעור זה אלא מפני ששיערו דבפחות מזה ירא השוחט לנפשו שלא יגמור שיעור שחיטה ודורס קצת אבל כל שיש בו כשיעור גם אם אירע שהתיז כל הראש כיון שהוא נתן דעתו לשחוט יפה רק שאירע כן שלא במתכוין אין חשש כלל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה