דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כג · מב
בשו"ת משיבת נפש סי' מ"ח האריך בדין פרה שהכה אותה זאב בצפורן בעור צוארה עד שנפחה וא"י אם נקרע כל העור ולא נמצא טפת דם כלל אם יש להתיר החלב משום ס"ס שמא לא נקרע כל העור ושמא לא ניקב הושט והשיב דאף שדעתו נוטה כהפר"ח דא"צ ס"ס מתהפך מ"מ בנ"ד אינו ס"ס כלל כיון שהתחיל מעשה הטורף ולא נודע אם נעשה באופן המטריף הוי רק ספק א' דאל"כ גם בנקרע לגמרי נימא דשמא לא נקה"ו ושמא רק עור א' א"ו כמ"ש ואף דבנ"ד יש ספק שמא לא הגיע לושט כלל מ"מ מהא דממסמס קועי' דמא ומחולין נ"ב ע"ב ונ"ג מוכח דגם בכה"ג הוי התחיל מעשה הטורף ולכן הבהמה טרפה וגם החלב אסורה ופלפל בדברי ר"י ובכ"ש עכת"ד ותמהני שלא דיבר כלל מדין דריסת הזאב בגסה ובגוף דין הס"ס עמש"ל סקל"ג בזה: