אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כג · לב

לא

שם אם תלש הנוצות וכו'. אעתיק מ"ש בתשו' להרב מוה' רפאל האמער ני' אבד"ק קאמפולינג בדבר מה ששאל בדין שמרט השו"ב הנוצות מצואר אווזא קודם שחיטה ונקרע עור הצואר שם מעט וגם יצא דם ונשאר רק קרום דק הפרוס ע"ג הסימנים תחת עור הצואר ורו"מ כ' דלשי' הט"ז בשם מהרי"ק ואחרונים אין שום צד היתר דבעוף גם מקצת העור ככל העור אך בד"ק סקכ"ה מיקל בנשארו ב' עורות הנקלפים מהעור החיצון של הושט וכו' והנה גוף דינו של הט"ז שהוכיח ממהרי"ק צ"ע לענ"ד. דהא המהרי"ק שם מכשיר גם בחתך כולו ולא יצא דם והביא ראי' מהגהת סמ"ק דאפי' התחיל לשחוט שרי ע"י בדיקה לשחטו למעלה או למטה ולבדוק הושט כנגד החתך הראשון וכ"ש בנ"ד שלא חתך רק מקצת מיעוט עובי העור ולא קרינן בי' התחיל לשחוט וכ' וז"ל ולא עוד אלא לפי הנלע"ד אפי' בדבר הכתוב בהגהת סמ"ק לא אסר אלא ביצא דם שהרי כ' וכן יש ליזהר כשאדם התחיל לשחוט בעוף וחתך מעט עד שהדם יוצא והגביה ידו מן הצואר שלא יגמור שחיטתו וכו' ושהיי' דעוף מועטת מאוד עכ"ל הרי משמע דאע"ג דחשוב שהיי' בעוף במשהו אפ"ה אינו אוסר רק עד שיצא הדם ואע"ג דנחתך כל העור דבעוף ל"ש לחלק בין נחתך כל עובי העור לנחתך מקצתו לפי הנלע"ד שהרי הוא דק וקלוש מאוד וגם פשי' שאין הדם יוצא עד שיחתוך כל העור ואם אי' דבנחתך העור יש לאסור א"כ לפלוג וליתני בדידי' דאע"ג דלא יצא הדם אסור אם נחתך כל העור עכ"ל מהרי"ק שם והנה מלבד מה די"ל דאין כונת מהרי"ק להכחיש את החוש שרואין לפעמים שלא נחתך כולו רק דכונתו דמסתמא כן הוא ולא יתכן לאוקמי דינו של הסמ"ק בחתך מקצת עור דלא שכיח כלל וע"פ רוב נחתך כולו כיון שהוא דק וקלוש וגדולה מזו מצינו בש"ס דחולין גבי הוריקה כבד כנגד ב"מ בידוע שנפלה לאור ונחמרו ב"מ ומבואר במשה"ב להרשב"א בית ב' ש"ג וש"פ דהכונה רק דמסתמא הוי כן ואם נולד מהבטן וידוע שלא נפלה לאור כשר שהרי רואין שאינו כן וכה"ג אי' ברא"ש פ"ח דיבמות וק"נ שם אות י"ג בהא דאמרו ניקב פסול מפני שהוא שותת דמ"מ אם רואין שאינו שותת כשר רק דמסתמא שותת ועתוס' נדה ס"ד ע"ב ד"ה ע"ג כולם וכו' בידוע שיש לתלות וכו' וע"ע תוס' מ"ק ה' ע"ב ד"ה יש ג"כ כה"ג ועתב"ש סי' י"ז סק"ז מהא דביצה כ"ד ולא הביא מהנ"ל וע' נזיר מ"ב ע"א מפני שהוא משרת תנן והיכא דידעין דלא מתרא שפיר דמי ובחולין צ"ב ע"ב ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף ובעי ר"י היכא דאית לי' וכו' וה"נ אף דמהרי"ק קאמר דמרוב דקותו מסתמא נחתך כולו מ"מ אם רואין שלא נחתך כולו כשר וא"ל דס"ל דא"א בקיאים בבדיקה ז"ח חדא דגם בנחתך כולו הוי רק חומרא בעלמא ומדוע נחמיר עוד יותר ועוד דבוושט גופי' מבואר בש"ך סי' ל"ג סק"ז דמבפנים במקום ידוע בקיאים בבדיקה ורק בחיצון שהוא אדום ל"מ בדיקה ומכ"ש בעור הצואר במקום ידוע ודאי דמהני בדיקה לכ"ע ועוד דהא מהרי"ק הוכיח ע"פ סברא זו להתיר גם בנחתך כולו ולא יצא דם מדנקט הסמ"ק ויצא דם דא"א לומר דהסמ"ק מיירי בחתך מעט ולא נחתך כל העור דבעוף ל"ש לחלק כן א"כ לדידן דמחמירין בנחתך כולו שוב אין ראי' דקיי"ל כסברת מהרי"ק והא דכ' ב"י דהסמ"ק אורחא דמילתא נקט שהדרך שיצא דם י"ל משום דאל"כ תיקשו קו' מהרי"ק דליפלוג בדידי' בין חתך מקצתו לחתך כולו ואיך הוכיח הט"ז להחמיר בעוף גם בנחתך מקצתו ולא יצא דם מכח ד' מהרי"ק הרי לדעת מהרי"ק באמת גם בנחתך כולו כשר מטעם זה. וכה ראיתי בשו"ת טט"ו מ"ק סי' ל"ז שהעיד ג"כ שבחן ומצא דאפשר לחתוך קצת מהעור גם בעוף ולא יחתך כולו ובדבר הנראה בחוש ונסיון יכולים לסמוך ע"ז וביאר ד' מהרי"ק כמש"ל בתי' א' דר"ל דלא שכיח ולא הביא שום סמוכין לדבריו וכבר הבאתי מכמ"ק כה"ג ועוד כ' שם דבנידון הסמ"ק דמיירי קודם בדיקה מצד ב' שפיר יש להחמיר דמסתמא נחתך כל העור בעוף אבל היכי דבדקו מצד ב' וראו שלא נחתך מודה מהרי"ק דמהני בדיקה וגם אין כל העופות שוין ויש שעורו שמן ועב יותר ולכן מסיק לדינא להקל גם בעוף אם חתך בסכין קצת מהעור ולא יצא דם ובדקו מבפנים וראו שלא נחתך מעל"ע גם בלא בדיקת הושט ועכ"פ בצירוף בדיקת הושט בודאי יש להקל ואף דבשו"ת טט"ו מ"ת סי' ר"ו כתב בעצמו להיפוך והוכיח שם דהט"ז מחמיר גם בלא יצא דם ול"מ בדיקה כיון דמצוי יותר שינקוב לגמרי והיכא דהבדיקה חיובית אא"ב בבדיקה ובפרט בנחתך רוב העור רובו ככולו ע"ש עוד בזה הנה מלבד שסותר ד"ע אף גם כל דבריו תמוהים במח"כ דהא מדין הש"ס גם בחתך כל העור מהני בדיקה וכ"פ המחבר וגם כבר הבאתי מהש"ך סי' ל"ג דבמקום ידוע מהני בדיקה גם בוושט בפנים ולשי' כמ"פ גם בוושט מבחוץ מהני בדיקה במקום ידוע ועי' בב"י סוסי' זה ומכ"ש בפנים אלא דהמנהג להחמיר והיינו בחתך כל העור אבל איך יעלה עה"ד לומר דא"א בקיאים בבדיקת עור הצואר במה שהוא חומרא בעלמא ומהרש"ל מחיר לגמרי גם בחתך כל העור ולא יצא דם וגם מ"ש דרובו ככולו הוא תמוה וא"צ תשובה ומ"ש ראי' ממהרי"ק כבר נתבאר דליתא ועוד דהא בש"ך סק"ו הביא ד' מהרש"ל להתיר בהפ"מ גם בחתך כולו ויצא דם ע"י שישחוט במק"א ויהפוך הושט ויבדקנו מבפנים והב"י החולק על מהרי"ק וס"ל דבחתך כולו גם בלא יצא דם טרפה ס"ל ג"כ דמהני בדיקה וא"כ עכ"פ בלא יצא דם יש להקל בצירוף בדיקת הושט וכ"פ בש"ע הרב סקכ"ז דבצירוף בדיקת הושט יש לסמוך ולהקל בהפ"מ גם בחתך כולו אם לא יצא דם ע"ש וא"כ לפ"ז עכ"פ היכי דלא חתך כל העור של הצואר בעוף ונשאר עוד איזו קרום הפריש ע"ג הסימנים שלם אם לא יצא דם בודאי יש להקל ע"י בדיקת הושט הנ"ל גם בלא הפ"מ ועוד דהא בד"ק סי' כ"א סק"ג הביא בשם הנט"ש שהתיר בעוף אינדיק שעורו עב בחיתוך בעור חיצון ול"ה מפולש ולא יצא דם והוא צידד להקל גם באווזא ובפרט באווזא שמנה שהעור עב וע' בד"ק סי' זה סקכ"ו שפקפק קצת אבל ראיתי גם בשו"ת שם ארי' להרב מזסלב חיו"ד סי' ו' שהעלה להקל בהפ"מ וצ"ש באווזא והכל לפי ראות העין ואני מוסיף דגם בתרנגולים הגדולים שבאו למדינתינו ממדינות רחוקות והם גדולים כאווזות אם עור הצואר עב כעין של אווזות יש להקל בהם ג"כ וכלל הדבר שבצירוף בדיקת הושט כפי הנ"ל נ"ל להתיר בכל העופות אם רואים אחר בדיקה שלא נחתכו כל העורות המונחים ע"ג הסימנים אפי' נשאר רק עור דק ורואים שא"ב נקב כלל ועכ"פ בעוף אינדיק ואווזא ועופות גדולים בודאי יש להקל גם בחתך בסכין ולא יצא דם גם בלא הפ"מ ובמקום הפ"מ ושעה"ד הסומך על רש"ל להקל ע"י בדיקת הושט גם ביצא דם לא הפסיד וע' בשפ"ד סק"ו בזה דדוקא בקיבוץ כל חכמי העיר וע' תשו' ב"ש יו"ד סי' ל"ט אי דוקא בשחיטת הקנה לבד ובנ"ד יש להקל גם בשחיטת ב' הסימנים וע' בד"ק סוסק"ו אם השומן מהני בזה שיהי' עי"ז כאינו מפולש ועמש"ל סי' מ"ט בזה ועמש"ל סי' ל"ג סק"ל בשם תשו' מהר"ם שיק בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה