דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כג · כב
סעי' ה ויש מי שאומר וכו'. בתב"ש סק"ט האריך להוכיח דלרש"י שהיי' במ"ב פסול מה"ת ועי' במש"ז סק"ד וברא"י חולין ל' ע"ב ובלב"א שם כ"ט ע"א בזה ודברי פלתי סי' זה סותרי' למ"ש בעצמו לעיל סי' י"א סק"א ואני מצאתי בחי' הרמב"ן לחולין ל' ע"ב שהביא בשם הראב"ד שלדעת רש"י הוא רק מדרבנן ועי' בכ"מ פ"ג עה"ש ה"ד בסופה ובמל"מ שם בזה ועתשו' נו"ב מ"ת סי' ב' שהסכים לדעת התב"ש דהוי מה"ת וראיתי בס' עקמ"ח שתמה מש"ס דזבחים ס"ה ע"ב מתני' דלא כראב"ש וכו' רבא אמר שהיי' בסי' ב' בעולת העוף א"ב ת"ק סבר שתיי' בסי' ב' לא מעכב וכו' ומפורש דכיון דא"צ שחיטה רק בסי' א' אין שהיי' פוסל בסי' ב' וה"נ במיעוט בתרא ועי' בשו"ת שו"מ מ"ד ח"א סי' מ"ו מ"ש ליישבו דדוקא בשחיטת רשות כיון דשחט אח"כ גם המיעוט אחשבי' לשחיטה למפרע אבל התם דצריך להבדיל לא אחשבי' לשחיטה. ולענ"ד אם כל הטעם משום דאחשבי' בלבו לשחיטה א"כ אם שחט בהמת חבירו שלא לדעתו נימא בזה דאא"א דשא"ש כיון דתליא ברצונו ומחשבתו כמ"ש התוס' ביבמות פ"ג ע"ב ד"ה אין. ושוב מצאתי בתב"ש פי' זה סקי"א כעין זה אך לפמ"ש הר"ש פ"ז דכלאים משנה ד' ה' י"ל בזה ועמ"ש לקמן בשם רי"ו ותוי"ק דנראה כסברת שו"מ הנ"ל וצ"ע אבל לענ"ד לק"מ דהמעיין ברש"י חולין כ"א ע"ב ד"ה ואינו מבדיל ימצא שדעת רש"י דכל שצריך שחיטה לכתחילה ה"ז בכלל שחיטה ולא בכלל הבדלה אבל סימן ב' דא"צ שחיטה אפי' לכתחילה בעוף אינו נכנס בגדר שחיטה כלל ע"ש וכ"ה בב"י רסי' כ"א בשם רש"י וא"כ י"ל דהא דשהיי' במ"ב פוסל לשי' רש"י הרי מבואר הטעם ברש"י שם ל"ב ע"א ד"ה מהו וז"ל מי אמרי' כיון דעביד לי' רובא אתכשר או דלמא כיון דהדר וגמרה כולה חדא שחיטה הוא עכ"ל והיינו דכיון דלכתחילה צריך לשחוט כל הסימן גלי דעתי' שרוצה לקיים המצוה כפי החיוב המוטל עליו וה"ז בכלל שחיטה ושהיי' פוסלת בה ועי' תשו' רח"כ סי' ז' שכ' כה"ג לשי' הסוברים דשהיי' במ"ב פוסל מדרבנן אבל גם למ"ד מה"ת י"ל כן אבל בהא דזבחים דמיירי שכבר מלק סימן א' לגמרי והשהיי' בין סימן לסימן הרי סי' ב' א"צ אפי' לכתחילה לשי' רש"י הנ"ל ואיננו בגדר שחיטה כלל ולכן ס"ל לת"ק דשהיי' אינו מעכב וראב"ש ס"ל דכיון דמחויב להבדיל שהיי' מעכב ולכן לשי' רוב הפוסקים דס"ל דגם בעוף צריך לשחוט לכתחילה ב' סימנים כמ"ש הב"י רסי' כ"א שם ובכ"מ פ"א מה"ש לא קיי"ל כשי' רש"י באמת וכדמוכח מש"ס דזבחים הנ"ל ורש"י לשיטתי' אזיל ועפ"ז יצא לנו דהיכי דשחט סי' א' כולו ובסי' ב' שחט רובו גם רש"י מודה דלא מיפסל משום שהיי' במ"ב והא דכ' רש"י דהשוחט רוב הסימנים וכו' יכנו על ראשו היינו בשחט רק רוב ב' הסימנים. ושוב מצאתי בל"א חולין ל"ב ע"א ברש"י ד"ה תיקו וכו' שהעלה כן בשי' רש"י וביאר בזה מ"ש רש"י מוטב שיכנו על ראשו דהוא רק מהיות טוב ולא מדינא בכה"ג וא"כ מיושב קו' מקמ"ח הנ"ל וא"ש ופי' בשו"ת רח"כ סי' ז' באמצע התשו' שהביא ראי' מדף ל"ב מאי כדי שחיטה וכו' דשהיי' במ"ב פוסל רק מדרבנן ופי' בד"ק סי' זה סק"ז באמצע דבריו שכ' שלא ראה מפורש אחר שחתך סי' א' לגמרי אי שייך שהיי' במ"ב של סי' ב' וכו' ע"ש מ"ש בזה להוכיח להחמיר אבל גם לפי דבריו י"ל דבכה"ג הוי רק חומרא דרבנן לכ"ע ועמש"ל בס"ק שאח"ז עוד בזה: