דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כב · ו
בש"ך סק"י צידד דא"צ ס' נגד קליפת החוטין והביא שי' כמ"פ דבמליחה ל"א חנ"נ ובגליון הביא בשם כמ"פ להיפוך ואני מצאתי בא"ז הגדול בשו"ת סי' תשע"ז שפסק ג"כ דגם במליחה חנ"נ והביא שם מרשב"ם ותוס' חולין קי"ב וגם מספר התרומה דפסקו כן ע"ש עוד בזה וגם ברש"י חולין קט"ז ע"ב בשם נימוקי רשב"ם מבואר כן ומצאתי בדג"מ מהד"ק שכ' דגם המקילין במליחה וס"ל דלא אמרי' חנ"נ היינו אם גם בתערובות ב' אוסרת ע"י מליחה אבל אם חתיכה נאסרה במליחה ונתנוה בכלי בבישול בעי' ס' כנגד כולו משום לתא דבב"ח שהרי חתיכת בשר שנמלחה עם חלב אף דאסורה רק מדרבנן מ"מ כשנתנוה בקדרה נ"נ מדאורייתא וא"כ גם בשאר איסורים כן משום לתא דבב"ח והמקילין במליחה היינו רק כשנאסרה ע"י מליחה ושוב מלחוה עם אחרת וא"כ נסתרו ד' הש"ך כאן ע"ש וע' שפ"ד סי' צ"ו סוסק"ט שהעיר כעין זה אבל בפמ"ג א"ח סי' קס"ח בא"א סקי"ח כ' בעצמו להקל וגם בתשו' נו"ב מ"ק חיו"ד סי' כ' מוכח דלא ס"ל חילוקו הנ"ל והנה בהגהת י"ש העיר דלשי' רמב"ם דבדרבנן ל"א חנ"נ א"כ לפמ"ש בתשו' ד"נ סי' ה' דכל איסור קליפה הוא רק דרבנן א"כ ל"ש חנ"נ בזה ואם כי אין נ"מ בזה דבלא"ה דם שבשלו דרבנן וגם לא קיי"ל כהרמב"ם מ"מ יש לדון בזה גם לדידן דהנה בעיקר מחלוקת רמב"ם ורשב"א הנ"ל כתבתי בתשו' ללוקי הסמוך לקיעוו ברוסיא די"ל דלשיטתייהו אזלי דנודע דעת מרדכי דבכלי שאפשר להפריד האיסור ממנו ע"י הגעלה ל"א חנ"נ והובא בסי' צ"ח ס"ח בהג"ה וא"כ היכי דמותר לבטל איסור לכתחילה יש מקום לומר דל"א חנ"נ כיון דאפשר להפריד האיסור שיחזור להיות מותר ועי' במש"ז סי' צ"ב סוסק"א שנסתפק בדבר שישל"מ אי אמרי' חנ"נ ובתשו' רע"א סי' רי"ז תמה עליו מהר"ן סופנ"ה דמפורש דגם בדשיל"מ חנ"נ ולענ"ד י"ל דהר"ן לשיטתו דאינו מחלק כחילוק המרדכי ועי' בט"ז סי' צ"ח שם אבל לשי' המרדכי י"ל כן דכמו דהיכי דאפשר להפריד האיסור ל"א חנ"נ ומכ"ש היכי דיחזור גם האיסור להיות היתר וא"כ הרי הב"י סי' צ"ט הביא ד' רמב"ם דאיסור דרבנן מותר להוסיף ולבטל ולכן ס"ל דבדרבנן ל"א חנ"נ והרשב"א לשיטתו דס"ל דגם בדרבנן אסור להוסיף ולבטל ובזה נראה דבחלה בזה"ז דמותר להוסיף ולבטל כמ"ש הדג"מ סי' שכ"ג ה"נ ל"ש דין חנ"נ ונפשט ספיקו של הדג"מ שם ועפ"ז העליתי דלפמ"ש הפמ"ג בפתיחה לא"ח בדיני הנהגת השואל ונשאל באו"ה אות י"ד דגבי תרי דרבנן יש להקל גם לדידן להוסיף ולבטל וא"כ שוב ל"א בזה חנ"נ כן העלתי בתשו' הנ"ל ואח"ז הראוני בשו"ת כ"ס סי' נ"ב שהעיר בגוף הסברא דהיכי דמותר להוסיף ולבטל י"ל דל"א חנ"נ אבל לא דיבר מכל הנ"ל ועכ"פ לדינא מסיק שם דבשאר איסורים בדרבנן המיקל בהפ"מ דלא אמרי' חנ"נ לא הפסיד ע"ש באורך וא"כ הכא דהוי דם שמלחו וגם הקליפה דרבנן והוי תרי דרבנן גם לדידן ל"א בזה חנ"נ אבל בגוף הדבר שכ' הי"ש בשם ד"נ תמהתי למה הוצרך להביאו בשם ד"נ הרי בש"ך כאן רמז לדברי או"ה שכתב דקליפה הוי רק חומרא וכ"ה בט"ז סי' צ"א סק"ז בשמו ומה"ט ס"ל דדבר הנאסר כ"ק אינו אוסר בדיעבד ועי' בהגהת א"ב שם שהעתיק לשון או"ה דגם הקליפה חוזרת להיתר ואולם זה כביר הבאתי ראי' מרש"י חולין ח' ע"ב ד"ה דוחקא וכו' ואיסורא דאורייתא הוא וכו' מפורש דכ"ק הוי מה"ת ואח"ז מצאתי בשו"ת ב"ש אחרון סי' ח' וחי' הרי"מ לחולין צ"ו שהעירו בזה וצ"ל דרש"י ס"ל באמת דנ"ק אוסר דיעבד ואולם נראה לפמ"ש הרשב"א בחי' שם בהא דאמר קולף והקשה דהא שמנונית ראוי שיאסר בכולה ותי' דיש ס' אלא דמ"מ נשאר כ"ק א"כ י"ל דמה"ט הוי דאורייתא אבל בעלמא מודה רש"י דהוי רק מדרבנן ובזה נראה ליישב דברי רש"י זבחים צ"ה ע"ב בהא דקאמר הש"ס דתנור של מקדש כיון דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור ואיכא בישול ובלוע עבדי' של חרס וכ' רש"י בישול ובלוע שמן המשחה עכ"ל וכבר תמה בפלתי סוסי' ק"ג דלמ"ל לרש"י זאת דגם בכחוש מבליע כ"ק בתנור ולפמ"ש ניחא דכ"ק היא רק מדרבנן ובכלי מקדש לא גזרו כמ"ש התוס' שם צ"ו ע"א ותוס' חולין קי"א ע"ב וגם י"ל דהתם קאי אדאורייתא ולכן כתב דאיכא שמן ומבליע מה"ת וגם בעירוי מבשל כ"ק מה"ת לכ"ע או דס"ל דעירוי אוסר בכולו כדעת ר"ת ועכ"פ לפ"ז יצא הדין דכאן א"צ ס' נגד הקליפה ובעיקר דברי הש"ך כאן יש להוסיף עוד בזה לפמ"ש בחי' הרי"מ לחולין צ"ו דגבי איסור דם דרך מליחה ל"א חנ"נ דליש בזה משום לתא דבב"ח דבשלמא בשאר איסורים י"ל דגזרו במליחה אטו בישול ובבישול אטו בב"ח וכאן בדם הרי גם בבישול לא דמי לבב"ח דאדרבא הוי היפוך מבב"ח דבב"ח דוקא דרך בישול הוי מה"ת ולא בצונן ובדם בצונן הוי מה"ת ובבישול רק דרבנן ע"ש ואף דלא קיי"ל כן מ"מ סברא נכונה היא וחזו לאצטרופי בנ"ד לשאר טעמים שכתבתי ובפרט דבזה נדחה עכ"פ סברת הדג"מ הנ"ל שפקפק ע"ד הש"ך כאן ולפמ"ש ניחא דהכא הרי גם בבישול הוי רק דרבנן וליש בי' לתא דבב"ח: