דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כא · ב
בט"ז סק"ב הביא ראי' מהמרדכי דס"ל דרוב גדול בעינן ובמש"ז כ' דיש לעיין כונתו ועי' עצ"ל וכונת הט"ז הוא דלכאורה יש מקום לפרש כונת מרדכי דבדיקת הנוצה אינה בדיקה טובה דאפשר לטעות בה או כמ"ש בהג"א וש"ך סי' כ"ה סק"ה דנוצה קורע אך לפ"ז למ"ל להמרדכי לסיים ע"ז ואנן בעינן רוב הנראה לעינים הרי גם אי סגי במע"מ ג"כ לא יועיל לזה בדיקת נוצה דשמא נשחט פחות מחציו וטועה בבדיקתו בהנוצה ונדמה לו שיש מחצה ובע"כ דס"ל דבדיקת הנוצה היא בדיקה טובה אלא דמ"מ לא מהני הבדיקה משום דאנן בעינן שיהי רוב הניכר בלא מדידה וכיון שהוא צריך לבדוק בנוצה במדידה שוב ל"מ כלל וז"ש הט"ז דאי לאפוקי ממחצה ר"ל דאי נימא דסגי ברוב ע"י מדידה שיהי' משהו יותר ממחצה רק דיש חשש טעות בבדיקת נוצה מה שייך זה לבדיקת הנוצה ר"ל מה שייך דין דבעינן רוב הנראה לעינים דוקא לבדיקת הנוצה דאפי' למ"ד דבעינן מע"מ לא סגי בבדיקת נוצה כיון דאפשר לטעות בה אלא בע"כ כמ"ש זהו כונת הט"ז אבל לענ"ד י"ל דמ"ש המרדכי ואנן בעינן זהו דין בפ"ע ואינו תלוי במ"ש מקודם ומי שרגיל במרדכי ימצא כמ"פ כה"ג ולדינא כבר כתבתי בפ"ק הקודם שדעת רוב הראשונים להקל וגם דעת רש"י עצמו הוא כן ולכן הדבר ברור דיש להקל ברוב ע"י מדידה אבל דוקא בבדק תיכף אח"ש דאל"כ יש לחוש שנתרחב ע"י פרכוס ואין להקל כמ"ש הכר"ו ועי' בשמ"ח סי' כ"ה ס"ג ומש"ש ועי' בשפ"ד דאם ניכר רק לקצת ב"א שיש רוב בלא מדידה אף שאינו ניכר לכל יש להקל לכ"ע: