אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כא

סימן כ

א

סעי' א' אפילו כחוט השערה דיו. בט"ז הוכיח מרש"י דס"ל דבעי' רוב הניכר בראי' ולא במדידה מדנקט רוב הניכר וברשב"א בתה"א ובחידושיו ובר"ן רפ"ב דחולין הביאו מברכות מ"ח רובא דמינכר בעי' ולא סגי בששה והוכיחו מהת"כ סו"פ שמיני דהכא לא בעינן רק משהו יותר מחציו וברשב"א מבואר שכ"ה דעת רש"י ג"כ וכן מצאתי בחי' הרמב"ן לחולין כ"ח שהביא לשון רש"י וכ' פי' לפירושו לאפוקי מע"מ וכו' וכ"ה ברמב"ן עה"ת סו"פ שמיני ואני מצאתי בס' הפרדס לרש"י סי' ר"ו וז"ל ומי ששחט חצי א' בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטה פסולה עד שיוסיף כמלא שיפר דתניא בת"כ וכו' ובגמרא מפרש רוב הנראה לעינים כי זה יותר מזה עכ"ל ומפורש דגם רש"י ס"ל כן וזה כמה שנים העירותי מדברי רש"י בע"ז ל"ז ע"ב ד"ה סוסביל וד"ה רובא ומתוס' חולין קכ"ג ע"ב ד"ה עולת העוף ואח"ז מצאתי בפר"ח שהעיר בזה אבל הרי גם הרמב"ן והרשב"א והר"ן הביאו מברכות דמינכר היינו רוב גדול ואפ"ה ס"ל דהכא כונת רש"י רק שניכר במדידה ובא רק לאפוקי ממ"ד דס"ל הכא דמע"מ כרוב ועי' בכורות מ' ע"ב במראה ולא במדה משמע ג"כ דמראית העין היינו בלא מדידה אבל מ"מ י"ל דהכא רק לאפוקי ממע"מ וכמ"ש ומצאתי בס' האשכול ה"ש סוסי' ט' שהוכיח ג"כ דבמשהו יותר מחציו סגי ושכ"ה דעת הרי"ף והביא ג"כ מחולין קכ"ג הנ"ל ועי"ש וכן מצאתי בא"ז הל' שחיטה סי' ש"ע וז"ל למדנו מכאן דמע"מ אינו כרוב וכו' וכן הלכה הלכך אין שחיטה כשרה עד שישחוט רוב הנראה לעינים עכ"ל והביא מירושלמי פ"א דעירובין דמוכח דגם בשחיטה מע"מ כרוב מה"ת ורק מדרבנן בעי רוב ובש"ס דילן חולק ובסי' שע"ב הביא ג"כ מהת"כ הנ"ל וכ"ה בתשו' רדב"ז ח"א סי' י"ב ובברכ"י או"ח סוסי' תרמ"ה וביוש"ב כאן וגם הפר"ת סק"ב כאן האריך לסחור ד' הפר"ח והוכיח שכ"ה כונת רש"י וגם מדרבנן סגי בכ"ש יותר מחציו והביא כמה ראיות שכן עיקר למעשה ועי' תשו' ב"ח החדשות סוסי' י"ז בתשו' הט"ז שכ' בעצמו לתמוה על הרש"ל בהגש"ד שכ' דבעי רוב הנראה ולא סגי במדידה שזהו פי' קצת המונים נגד רוב הפוסקים יש להקל בזה:

ב

בט"ז סק"ב הביא ראי' מהמרדכי דס"ל דרוב גדול בעינן ובמש"ז כ' דיש לעיין כונתו ועי' עצ"ל וכונת הט"ז הוא דלכאורה יש מקום לפרש כונת מרדכי דבדיקת הנוצה אינה בדיקה טובה דאפשר לטעות בה או כמ"ש בהג"א וש"ך סי' כ"ה סק"ה דנוצה קורע אך לפ"ז למ"ל להמרדכי לסיים ע"ז ואנן בעינן רוב הנראה לעינים הרי גם אי סגי במע"מ ג"כ לא יועיל לזה בדיקת נוצה דשמא נשחט פחות מחציו וטועה בבדיקתו בהנוצה ונדמה לו שיש מחצה ובע"כ דס"ל דבדיקת הנוצה היא בדיקה טובה אלא דמ"מ לא מהני הבדיקה משום דאנן בעינן שיהי רוב הניכר בלא מדידה וכיון שהוא צריך לבדוק בנוצה במדידה שוב ל"מ כלל וז"ש הט"ז דאי לאפוקי ממחצה ר"ל דאי נימא דסגי ברוב ע"י מדידה שיהי' משהו יותר ממחצה רק דיש חשש טעות בבדיקת נוצה מה שייך זה לבדיקת הנוצה ר"ל מה שייך דין דבעינן רוב הנראה לעינים דוקא לבדיקת הנוצה דאפי' למ"ד דבעינן מע"מ לא סגי בבדיקת נוצה כיון דאפשר לטעות בה אלא בע"כ כמ"ש זהו כונת הט"ז אבל לענ"ד י"ל דמ"ש המרדכי ואנן בעינן זהו דין בפ"ע ואינו תלוי במ"ש מקודם ומי שרגיל במרדכי ימצא כמ"פ כה"ג ולדינא כבר כתבתי בפ"ק הקודם שדעת רוב הראשונים להקל וגם דעת רש"י עצמו הוא כן ולכן הדבר ברור דיש להקל ברוב ע"י מדידה אבל דוקא בבדק תיכף אח"ש דאל"כ יש לחוש שנתרחב ע"י פרכוס ואין להקל כמ"ש הכר"ו ועי' בשמ"ח סי' כ"ה ס"ג ומש"ש ועי' בשפ"ד דאם ניכר רק לקצת ב"א שיש רוב בלא מדידה אף שאינו ניכר לכל יש להקל לכ"ע:

ג

סעי' ג' לא שחט רוב הסימן במקום א' וכו' בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' פ"ב נשאל במעשה שאירע ששחטו בהמה ובדקו אח"ש וראו שהושט נשחט מעור החיצון רוב שלם ומעור הפנימי נשחט למעלה פחות מרובו רק שגם בצד ב' הי' בפנימי חתך כנגד השלם של החיצון ובצירוף החיתוכים הי' רוב גם בפנימי והשיב לאסור דגם לדידן דלא בעי מפורעת אבל דוקא אם עכ"פ בצירוף החיתוכים הוי מפורעת ועוד דכיון דבכה"ג דעור חיצון מגיז עליו ל"ה נקב א"כ ל"ה שחיטה כלל ע"ש ולענ"ד כיון דנחתך שם הפנימי מסתמא הי' מגולה לסכין בשעת שחיטה דאל"כ איך שלט בו הסכין רק דאח"ש נגמר ונפשט תחת מקום השלם שבחיצון וכיון דבשעת שחיטה הי' כהוגן אין חשש כלל וגם גוף חילוקו אינו נראה דלדידן בכל גווני לא בעינן מפורעת אך לשי' הבה"י דבזה"ז יש לאסור בשחט בב' מקומות אף שלא הגביה ידו א"כ בלא"ה אסור אבל אנן לא. קיי"ל הכי כמ"ש הפר"ח בקו"א וגם התב"ש סק"ו מיקל בהפ"מ וע"ע בתב"ש סי' כ"ג סק"ב ובמש"ז סוסי' זה וסי' כ"ג שם ועמש"ל סי' כ"ג סק"ו בדינים אלו

ד

כבד אווזות הזכרים הקנה מחולק לשנים סמוך לגוף ויש שם כמין כפתור ויבואר בסי' ל"ג דכשר ולענין שחיטה נסתפק בד"ק סק"ב וגם בס' כר"ש נסתפק והביא ששאל לחכמי הדור ולא מצא מענה ועי' תשו' מהרי"א יו"ד סי' ע"ד שהוכיח דלשי' הפר"ח סי' ל"ג דבהדדי ערבי כשר יש להקל בשחט א' מהם וא"כ ה"נ בבר אווזות דלכ"ע כשר גם בשחיטה יש להקל אבל אין ראיותיו מוכרחות למעיין ובס' ויוסף אברהם הביא בשם ע"י שקבל מרבותיו דאם שחט רק קנה א' טרפה והעיד שכן הורה הט"ז והוא נסתפק בדין א א' יותר ושחט אותו ועי' מק"מ סי' ל"ב סקכ"א בזה שלא הביא מכל הנ"ל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה