אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן כ · ה

ד

וראיתי בשו"ת טטו"ד מ"ק סי' ל"ג שנשאל בעובדא שאירע ששחטו עוף ונשחט רק הושט והי' בו כפי שיעור הקטן לפי קטנו אבל הושט לא נתכויץ שם רק כמו שנתרחק כן נשאר עומד אם עיקר הדבר תלוי בכוויץ או דתליא בשיעור שנתנו חכמים והעיר שם מהא דסימנים לאו דאורייתא ובע"כ דהעיקר תלוי בשיעור לבד ולכן פסק להקל בזה ע"ש ואני חמה על ראייתו דא"כ איך יפרנס דיני סימני עופות טהורים וסימני איילונית וסריס וכדומה למ"ד סי' דרבנן ובע"כ דיש סימנים שהם הלל"מ והוי דאורייתא רק דיש סימנים שהם רק דרבנן וכמ"ש התוס' בחולין ס"ד ע"א ד"ה סימנים לחלק כן וכ"ה בחי' הר"ן שם ע"ט ב' ופי' בבה"י בתוד"ר סי' רט"ז מ"ש בשם תשו' בני יעקב סי' ס"ג שהביא בשם מהר"י אלפנדרי דבסימנים התלוים ביד"ש ולא במקרה הוי דאורייתא ועיש"ה וא"כ ה"נ בזה (ועקצה"ח סי' רנ"ט סק"ב ושו"ת נט"ש סי' ע"ט מ"ש בדברי הר"ן הנ"ל) ובגוף הדין הנה מצאתי בת"ח חולין מ"ד וז"ל דלא יהבו רבנן שיפורא לשום מקום הגרמה כ"א לתורבץ הושט בלבד משום דאע"ג דידעו לי' דכל שחותכו ועומד במקומו זהו תורבץ כדלעיל אפ"ה יהבו בי' רבנן שיעורא כמה הוי אותו מקום שחותכו ועומד במקומו לפי שאין הכל בקיאים בזה עכ"ל וכן מצאתי בדמש"א פא"ט דשיעור תפיסת יד ושיעור כיווץ חדא נינהו אלא משום דאין בקיאים בזה או משום דבחיי' א"א לידע לכן נקט שיעור תפיסה והכל א' ע"ש וזהו כדברי השואל שהביא בטטו"ד שם והוא כתב עליו שמביא לידי גיחוך והנך רואה שהת"ח ודמש"א כ"כ וא"כ היינו להחמיר אבל היכי דהוי להיפוך שהסימן גורם חומרא א"א להקל ומסתמא טעה בשיעור המדה כפי ערך הגדול וקטן או דהשיעור עולה יפה רק ע"פ רוב וכל מ"ש בטטו"ר להוכיח כדעתו המעיין ימצא שדבריו דחוים ועי' במהרש"א חולין שם שכ' ג"כ דבחיי' א"א לעמוד על שיעור כוויץ לכן נתנו שיעור דתפיסת יד ומוכח ג"כ דפי' כוויץ עיקר וז"ל הפר"ח סק"ד ומשמע לרמב"ם דשיעור א' הוי מקום שחותכין אותו ועומד ושיעור תפיסת יד אלא דצריך לדעת אמאי הוצרך לפסוק כתרוייהו וכו' וי"ל דהוצרך לאשמעינן סימן הכוויץ והעומד להכשיר בסי' זה בעוף דאין שיעורו ב' אצבעות וכו' ופי' מתכוויץ הוא שיכנוס פי ראשו לתוכו ויחסר מרוחב חללו עכ"ל. ומבואר דס"ל דבעוף העיקר תלוי בכוויץ ולכן אין להקל בזה אם עומד בלא שום כוויץ כלל אפי' בהפ"מ ובשו"ת ברכת יוסף סי' י' כתב דאם שחט למעלה מתפיסת יד אלא שמקום החתך עומד ואינו מתכוויץ יש להקל ומ"מ לא רצה להורות ועי' ספר ב"א ח"ב חדר נ"ז שהעלה דמה"ת כל הושט מקום שחיטה וחכמים נתנו בו שיעור והוא רק מדרבנן והוכיח שכן דעת הרשב"א ולכן קיי"ל כשיעור תפיסת יד להקל ומ"מ הניח בצ"ע:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה