אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יח · מח

מז

בשו"ת כתר כהונה סי' כ"ח נשאל בדין שו"ב מומחה מוחזק כמה שנים ואח"ז עמד בנסיון לפני ב"ד והראה סכין בחזקת יפה ונמצא פגום ואח"ז עמד לפני ב"ד אחר ועמד בנסיונו בטוב והביא מתשו' הרשב"א דהכא אבל שא"ה דהי' פושע משא"כ הכא בודאי הי' שוגג שבודאי רצה למסרו יפה ומשגה הי' בידו או שע"י בעתותא לא עלתה בידו והאריך בביאור ד' רשב"א ומסיק דהשו"ב עומד בכשרות כיון שניכר שהי' שוגג ויש לו תקנה שילמוד ויתחכם ויפה עשו הב"ד השני שנזדקקו לדבר ואין זה נגד כבוד ב"ד ראשון והעיד בשם כמה גדולה שמסרו שו"ב לידם סכינים בחזקת יפה ונמצאו פגומים וציוו עליהם לחזור וללמוד ההשחזה ובדיקה אצל שו"ב מומחים וחזרו והכשירום (ועי' ביא"פ סי' א' שרמז קצת לתשו' הנ"ל בקצרה ולא ביאר כהוגן) וע"ש סי' ב"ט בדין שו"ב שהועד עליו שאינו בודק הסכין לפני שחיטה והביא ג"כ מדברי רשב"א כאן ומסיק דדוקא משום דנמצא פגום החמיר הרשב"א משא"כ בלא בדק ולא נודע אם הוא פגום די"ל דהי' בדוק יפה כיון דהסכין מיוחד לשחיטה ואף דעכ"פ הי' צריך לבדוק אח"ש ולא בדק זהו רק איסור דרבנן ולא יבא בו לאיסור תורה כיון שבדק קודם שחיטה ואין להעבירו וגם אם השו"ב מכחיש העדים באמרו שבדק הסכין והם מכחישים אותו לא הוחזק כפרן די"ל דהוי מילתא דלא רמיא עלי' ושכח גם י"ל מיגו לומר שבדק בביתו ע"ש באורך ועמש"ל סי' ב' סקי"ג וסקט"ו בזה ועי' שיו"ב כאן אות ו' דה"ה בנמצא ספק פגום ומעשיו מוכיחים מעבירים אותו והרשב"א דנקט שנמצא פגום מעשה כך הי' והביא ראי' מתשו' הריב"ש סי' קי"ג ע"ש ועמש"ל סי' א' סקכ"א בשם תשו' בד"א מ"ש בדברי הרשב"א וש"ע כאן ועי' בדמש"א פ"א דחולין סי' כ"ב דאם החכם שולח פתאום אחר סכינו ונמצא פגום אין להעבירו ולא לנדותו דלפעמים נפגם באקראי ולאו אדעתי' ועי' ת' מהרמ"ל ובאה"ט כאן ועמש"ל סי' א' עוד בזה וע"ש בדמש"א סי' כ"ג בהא דקאמר הש"ס שם טפלי תלי בי' וז"ל מיהו יש ללמוד מהך עובדא שיש לחפש בזכות שוחט ובודק היני דתלו בי' טפלי כמו שאירע לו שציויתי לשוחט קבוע שבק"ק מעזיבוז כשנסע לגליל שיראה החלפי' של שוחטי הגלילי' וראה בא' והי' לו סכין טוב ואעפ"כ ציויתי שיבא אלי בעצמו עם כלי זיינו בידו ועשיתי פגמים הרבה בהחליף ונתתי לו להשחיזו כמנהגי שלא ליתן לשחוט לשום אדה עד שיודע להשחיז את הסכין והשחיז ונתן לי בחזקת שהוא טוב וכך עשה כמה פעמים לסכין והי' בו פגמים עדיין לרוב ורציתי להעבירו ולעשות לו כנזכר ובכה והתחנן לאמר שמכח יראה ומורא אינו יכול להשחיז ולרגוש פגימה וביקש ממני ליתן לו להשחיז בפני עדים נאמנים וכן עשה אח"כ כמ"פ והסכין כדת וכהלכה והכשרתיו וכו' עכ"ל ועפ"ז כתבתי בתשו' להרב אבד"ק קפוטשניץ בדין שו"ב א' שיצא עליו קול שאינו מרגיש והראה לשו"ב ג' סכינים בחזקת יפה והי' בהם פגימות והרב אבד"ק בראדשין פסק דאסור להיות עוד שו"ב רק ע"י שיבדוק אחר סכינו קודם כל שחיטה וגם אח"ש ול"מ מה שיחזרו וינסוהו והשו"ב מתנצל שהי' בהול אז ע"י כעס ועגמ"נ מפני הקול של המערערים והביא הרב הנ"ל דברי כת"כ סי' כ"ח שהובא בקיצור ביא"פ סי' א' ותמה עמ"ש ראי' מעובדא של הגאונים [ועמש"ל סי' א' פ"ק כ"ג] שהרי הם פסקו שיחזור וילמוד ובע"כ דמיירי בשו"ב חדש די"ל דלא למד עדיין משא"כ בשו"ב שעוסק בזה כמה שנים. והנה כפי הנראה לא ראה גוף דברי הכת"כ רק מיש ביא"פ בשמו אבל בגוף התשו' מבואר שהעלה להוכיח דהיכי דאיכא רגל"ד שהי' שוגג אין להעבירו ובנ"ד שעמד על המובחן ודאי הי' שוגג או ע"י בהלה ולכן אין להעבירו ואם עמד בנסיון ונמצא יפה יש להתירו ואח"ז העלה דגם לכתחילה יכולים ב"ד אחר לנסותו כיון דפסק הרא"ש דבנמצא שאינו בקי יחזור וילמוד וכן ראה מעשיות אצל אביו ואחיו הגאונים א"כ יוכלו ב"ד האחר לנסותו שהרי גם לפ"ד ב"ד הראשון לא נאסר מעולם זהו תו"ד תשו' כת"כ הנ"ל וכבר הבאתי דברי דמש"א דמפורש דגבי שו"ב דתלי בי' טפלי יש להקל לתלות בבהלה והכל לפי הענין ולפי ראות עיני הדיין אם יש מקום לתלות בכך והד"ק סוסי' י"ח מיירי שלא הי' מקום לתלות בענין בהלה ולכן אינו נאמן בזה שהרי סיים הד"ק דהוי כמו טענת שוגג שאינו נאמן וא"כ היכי דאיכא רגל"ד דנאמן לומר שהי' שוגג ה"ה באומר שהו' ע"י בהלה ומ"מ לדינא כיון שהי' עליו גם חשש קצת ריעתות הגם שיצא בהכשר אחר בדיקה מ"מ אין להתירו זולת אם יהי' בצוותא איזה חדשים רצופים עם שו"ב מומחים שיבדקוהו בכל יום תמיד ואם יתברר שמרגיש יפה יש להקל משם והלאה שישוב לאומנתו כמקדם עכ"ד תשובתי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה