דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · יט
בד"ק סק"ז כ' דאף דלשון אבישרא ואטופרא משמע דמוליך הסכין על האצבע מ"מ כיון שההרגשה יותר טובה בהולכת האצבע על הסכין נוהגים השו"ב להוליך האצבע על הסכין ואני מצאתי בתו"ח לחולין י"ז שהוכיח מלשון הש"ס ורמב"ם דצריך באמת להוליך הסכין על האצבע דכיון דטעמא משום קנה וושט ובשחיטה הוא מוליך הסכין על הסימן לכן צריך לבדוק ג"כ בכה"ג אבל בטור מפורש דמעביר הצפורן על הסכין ול"נ כן ע"ש אבל בפר"ח סקי"ד כ' בפשי' דהכל כפי הרגשת השו"ב כן יעשה ומצאתי בס' הפרדס לרש"י שכ' וז"ל והאיך בודקה מוליך צפרנו על ב' צדדים שלה ומביא ב"פ ועוד מוליך את פי הסכין על אצבעו או בשר ידו לראות אם הוא חד אם לאו עכ"ל ומבואר דבדיקת טופרא הוא על הסכין ובדיקת בישרא הוא בסכין על הבשר וגם מבואר מזה דבדיקת בישרא הוא רק לראות אם הוא חד ולא משום פגם כלל ובזה א"ש מנהגינו מתמיהת המחברים כמ"ש בסקי"ח דגם עתה מנסים השו"ב הסכין על הבשר אם הוא חד וזהו דבר חדש וע' בשו"ת טט"ו מ"ג סי' ס"ד בדין שו"ב שנתקלקלו צפרניו שבודק בהם הסכין דהיינו שנתרחק הצפורן מהבשר ושו"ב אחרים אומרים שקשה להרגיש בצפורן בזה והוא אומר שמרגיש היטב וכל זמן שהראה סכינו לאחר הי' טוב רק דהשו"ב אומרים שהוא בקי בהשחזה חדשה שע"פ רוב עולה הסכין בטוב וליכא הוכחה מזה שהוא מרגיש ופ"א הראה לו שו"ב א' סכין שי"ב פגימה דקה ולא הרגיש בה ופסק דא"א להכשיר השו"ב הנ"ל זולת באופן שיבדוק שו"ב אחר סכינו בכל יום בבוקר ולא יחזירנו לתערו כל היום וג"ז רק באופן שמכירים בו שהוא יר"ש ע"ש וע' עוד בד"ק במ"ש האחרונים דיש ללחלח הצפורן דאין קפידא בזה והכל כפי ענין הרגשתו יותר וכ"ה בפר"ת שם: