דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · ג
טעם איסור סכין פגום. כ' השמ"ח בשם לבוש משום שהפגם אינו שוחט רק נוקב וקורע וז"ל הלבוש סכין פגום אסור לשחוט בו משום שאינו חותך אלא קורע ונוקב הסימנים בעוקצה ומנבל הבהמה וקרא כתי' וזבחת ולא וקרעת עכ"ל ובאמת שכ"ה ברש"י חולין י' ע"א ד"ה שמא בעוד וכו' ע"ש לשון זה ממש וכ"ה בר"ן שם וכ"ה בבה"ג ה"ל שחיטה וז"ל וסכין נמי צריכה בדיקה בטבח כיון דאית בה פגימתא נקבה להו לסימנים וטרפה עכ"ל אבל בשאלתות פ' בהעלותך סו' קנ"ה כ' וז"ל דצריך למבדק לסכינא דלמא אית בי' פגימה ושחט לה איטרפא מ"ט כיון דהאי מורשא בפגימותא מבזע בזע לה הו"ל דרסה עכ"ל ואולי כונתו דכל פסול דרסה הוא נלמד ג"כ מדכתי' ושחט ומשך כדאי' בחולין ל' וכיון שהפגם קורע ואינו בכלל ושחט הו"ל דרסה ועמש"ל בפתיחה אות ב' בזה והיכא דהפגם רק במקום א' כפי הנראה הוי רק חשש נקה"ו קודם שנשחט רובו ועמש"ל בפתיחה מאות כ"ה והלאה דל"ה ספק בשחיטה כלל ולפ"ז יש לצדד במקום ס"ס דל"ה נגד חזקה ומסתימת ד' הפוסקים ל"נ כן ולפמ"ש שם אות כ"ח ניחא ובפרט די"ל שמא במקום פגם נשלם שחיטת רוב הסימן וא"כ אין כאן שחיטה כלל אך לפ"ז אם הי' הפגם בראש הסכין ושחט בהולכה לבד יש לצדד בס"ס. וקצת פוסקי' כתבו דאיסור סכין פגום משום צב"ח וע' רמב"ן עה"ח פ' בראשית בפסוק הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' בטעם השחיטה ואיסור צב"ח וע' תשו' ח"ס חא"ח סי' נ"ד בסופו והראוני בר"ן סופ"ק דחולין במשנה דשוחט מן הצדדין דגם בשעת שחיטה איכא משום צב"ח: