אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יז · יא

י

ומ"ש רו"מ דבנד"ד שהגביהה ב"פ ידה ורגלה י"ל דההגבהה גופי' מיחשב כפרכוס דלא גרע מכשכוש בזנב דכשר בהפ"מ והביא ראי' מהרמב"ן לחולין ל"ח והנה ז"ל הרמב"ן בד"ה אימת אילימא בסוף שחיטה כולי האי תחי' ותיזול וכו' מדיוקא דמתני' גמר לה דאלו ממתני' ה"א אפי' בסוף שחיטה פישוט יד לאו כלום הוא ופרכוס כשכוש זנב. וכיוצא בו ביד הוא כגון שמפרכסת ביד והוא בסוף שחיטה אלא מדקא שמעי' מדיוקא דמתני' (מדנקט שפשטה ידה ולא החזירה פסולת הא החזירה כשרה) שאין פרכוס ביד אלא חזרה ש"מ שבאמצע שחיטה היא שאילו בסוף שחיטה אפילו בריאה און לה חיות שתחזור ידה ורבא דחי וכו' עכ"ל ומבואר דלפי הס"ד אי לאו דיוקא דמתני' הו"א דפרכוס ביד כמו כשכוש בזנב מהני אבל לבתר דדיוק הא החזירה ל"מ פרכוס כזה רק חזרה אך י"ל דזהו רק בדקה דבעי' דוקא החזירה דהא פשטה אסור אבל בגסה דגם פשטה מותר א"כ ה"ה פרכוס כמו כשכוש בזנב וכן ברגל מהני כה"ג גם בדקה דהא עכ"פ מוכח מהרמב"ן דפרכוס כזה ביד עדיף מפשטה וכיון דאפילו פשטה מהני מכ"ש פרכוס כזה דמהני וצדקו ד' רו"מ להקל בכה"ג בגסה בין ביד בין ברגל ובדקה ברגל ולא ביד וז"ל הפרישה ואפילו לא רפוף אלא בעינו או פשפש בזנבו כשר א"ל הלא כ"ש הוא אם רפרף בעינו או בגפו שהוא במקום יד בבהמה סגי כשכשכש בזנבו דשאני עוף דכשכוש זנבו דבר קל הוא וכו' עכ"ל וכונת קושיתו הוא דכיון דמהני בעוף רפרוף בגפו שהוא במקום יד דבהמה דל"מ בבהמה ואפ"ה מהני בעוף וכ"ש כשכוש זנבו דמהני גם בבהמה ולזה חי' דבעוף הוא דבר קל ונראה מזה דנענוע ביד בבהמה ל"מ אבל י"ל דהיינו בדקה דגם פשטה ל"מ ביד משא"כ בגסה וע' במש"ז סק"ג ושפ"ד סוסק"ה במ"ש דפ"ש גפו מסברא דהוי כמו יד בבהמה מוכח דס"ל דנענוע ביד בגסה עכ"פ ה"י כפרכוס ולכן בנ"ד יפה הורה רו"מ להקל עכתו"ד תשובתי ועמש"ל סקי"ז בשם ס' הפרדס דכ' בעוף דאפי' רפרף ברגלו נשר מוכח דבבהמה פסול ואולי קמ"ל דגם רפרוף בעלמא שהוא כהרף עין מהני בעוף ובכה"ג ל"מ בבהמה וצ"ע:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה