דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יז · א
סעי' א' והוא כל שמעמידים אותה בגערה וכו' וכ' הט"ז וש"ך דאם מעמידים ביד ל"מ וכ"ה בכלבו בשם הראב"ד והובא בד"מ וז"ל לא שמעמידים אותה בידים דההוא אפילו עומדת לאו כלום הוא עמידתה דמעשה עץ בעלמא הוא דקעבדה אלא שמעמידים אותה בגערה וכו' ואם עומדת מותרת עכ"ל וז"ל הפרישה אבל כשמעמידים אותה בידים ועומדת לא הוי סי' שהיא בריאה דאף עץ בעלמא עומד כשמעמידים אותו בידים עכ"ל ובפר"ת סק"א חמה דהש"ס נקט סתמא ולא נעצא חילוק זה בשום פוסק יותר וגם לשון הש"ס ל"נ כן ונראה דעתו להקל בכל גווני ע"ש ובאמת שכבר כ' הג"פ לא"ע סי' קכ"ט סקצ"ג בשם תשו' מהריב"ל ורשד"ם וגם מהב"י חו"מ סי' ק"ד מחודש ג' שדחו סברת פוסק יחיד מדלא הזכירוהו ש"פ והביאו ראי' מהרי"ף פ"י דיבמות שדחה ד' ר"י גאון דאם איתא להאי חילוקא ל"ה שתקי קמאי מיני' ע"ש וא"כ גם כאן יש להוכיח כן וגם הב"י השמיט דיעה זו רק בד"מ הביאו והגיה בש"ע ולא כ' בלשון י"א והוא תמוה [ומה שנרשם בשמ"ח על דין זה תוס' דף נ"ז לא נמצא כלל] ואני מוסיף דמצינו כה"ג בתוס' גיטין ב' ע"ב ד"ה לפי וכו' והא דפ"ה דממילא שיילי' וכו' אין נראה דלא משתמיט בשום דוכתא שיהא צריך לשאול וכו' ע"ש וגם בש"ס מצינו דדייק מדלא אשמעינן תנא בשום דוכתא הך דינא ש"מ דלא ס"ל כן ע' נדה נ"ב ע"א בהא דגומות אע"פ שאין שערות קשה בהר"ח מסורא לא לשתמיט תנא דאשמעינן גומות ובכריתות כ"ה ע"א לא לשתמיט תנא דנשמעינן עגלה בשחיטה כשרה דתימא ר"ש היא וכו' וביבמות ע"ב פ"ב לא לשתמיט תנא וליתני הערל והטמא וכו' וערש"י כתובות ל"ח ע"א ד"ה ה"נ ותוס' קידושין ל"ד ע"א ד"ה מעקה ותוס' מנחות נ"ו ע"ב ד"ה אמר מום וכו' ותוס' ב"ב קכ"ו ע"א הנמשך מדף קכ"ה ע"ב ובמקום א' מצינו בפסחים י"ט ע"א דפריך כה"ג ודחי ואנן אהכי ניקו ונסמוך וכו' ופירש"י משום דלא אשכחן תנא נימא דר"ע ל"ל ק"ו והיינו דמ"מ אפשר דר"ע ס"ל כן אבל מ"מ שפיר מצינו להוכיח דשאר תנאי לא ס"ל כן וא"כ ה"נ בנ"ד ודאי דיש ללמוד מסתימת כל הראשונים שלא חלקו בכך דלא פ"ל כהראב"ד בזה ועמש"ל סק"ט בשם תה"ד אבל כאן דכל הפוסקי' העתיקו בסתם ולא חלקו בזה הוי כהוכחה גמורה ע"ש ותבין ואף דהג"פ בא"ע שם כ' דהיכא דנמצאו ב' או ג' פוסקים דס"ל כן אין להוכיח מסתימת ש"פ אבל דבריו תמוהים דדוקא לענין קים לי כתבו האחרוני' לחלק בזה דאי"ל קי"ל כחד פוסק דהוי רק כמו מיעוטא דמיעוטא משא"כ ב' או ג' פוסקים והיינו בממונא דאה"ב אחה"ר אבל באיסורא דקיי"ל כרוב פוסקים אין לחלק בזה וברשד"ם סי' זה השמיט באמת דעת הראב"ד וחילוקו וגם גוף סברת ראב"ד תמוה דהחוש מעיד דבהמה מתה אם יעמידוה תפול ולא דמיא לעץ שמעמידין ועומד וא"כ יש הוכחה שאינה מסוכנת ואף שאין בידי לחלוק על הרמ"א וכל האחרוני' שנמשכו אחריו מ"מ עכ"פ נראה ברור דהוי רק ספיקא ונ"מ לענין ס"ס היכי דהוי פרכוס שי"ב פלוגתא אי מהני הפרכוס דמצטרף לס"ס דגבי ס"ס דפלוגתא מהני גם במקום חזקה כמש"ל בפתיחה אות ל"ג ובהפ"מ ושעה"ד נ"ל דהמיקל בכל גווני כדעת הפר"ח אין לערער עליו: