אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יג · ו

ה

בפ"ת הביא בשם פר"ד דגם בלא הפרים עג"ק דא"צ שחיטה אבל נחירה בעי וע' בצל"ח פסחים כ"ה ע"א שכ', ג"כ בפשי' דב"פ ניהי דא"צ שחיטה מ"מ אסור לאכלו חי משום לא תאכלו על הדם ע"ש בזה ויעוין בתוס' ב"ק מ"א ע"א ד"ה איני יודע שהקשו בהא דפריך ממשמע שנא' סקל יסקל השור א"י שנבלה הוא ואסורה באכילה מת"ל לא יאכל וכו' והא אצטריך לב"פ וכו' ומוכח דגם נחירה לא בעי דהא התם מיירי כשנסקל אבל באס"ז הביא בשם ה"ר ישעי' שחי' קו' תוס' באמת משום דמ"מ נחירה בעי אבל כמה ראשונים שהובאו שם לא תי' כן ומוכח דס"ל כהתוס' וגם בהג"א פ"ד דחולין סי' ה' וש"ג שם בעובדא דר"ש גאון שיובא לקמן סק"י מוכח כן [והי' נ"ל ראי' מיומא פ' ע"א ואימא בן פקועה כו' ומוכח דא"צ נחירה אבל יפה אמר בני הרב החריף מ' צבי נ"י די"ל דהתם בנמצא ב"פ מח דאינו מחוסר כלום ומ"מ קורעו להוציא דמו] וכ"נ מד' הרא"ה בבדה"ב שיובא בס"ק שאח"ז דהיכא דא"ל שחיטה גם בעוקר סימנים או עושהו גיסטרא שרי וכן מצאתי בס' הפרדס לרש"י סי' ר"ו וז"ל ואם לא הפריס עג"ק וכו' ואם ירצה שיקרענו בסכין כדג או מפצע את מוחו והורגו עד שתצא נפשו ושפיר מפני ששחיטת אמו מטהרתו עכ"ל ולכן העיקר דא"צ נחירה וכן הראוני ראי' מתוס' חולין פ"א סוע"ב ד"ה הואיל וכו' מידי דהוי אב"פ וכו' שהן מותרין בלא שחיטה ואפ"ה חיותו מטהרתה וכו' ע"ש והא בעי נחירה ובע"כ דא"צ גם נחירה ובאמת מהש"ס גופי' דף ע"ה ע"א דמדמה ב"פ לדגים מוכח כן וע"ע בתוס' חולין קכ"ח ע"א ד"ה בהמה וכו' בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה