אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יב

סימן יא

א

סעי' א' עושה מקום מדרון וכו'. בפר"ת א סק"ב כ' דגם אם המדרון סמוך ממש לגומא מותר ובלבד שיפול הדם בארץ קודם שיגיע לגומא ואפי' כל שהוא סגי בזה ואני מצאתי בס' הפרדס לרש"י סי' ר"ו שכ' וז"ל ואסור לשחוט בהמה ע"פ הגומא עד שירחיק מפי הגומא אפי' טפח שנאמר על הארץ תשפכנו ולא לתוך גומא עכ"ל ומבואר דיש להרחיק עכ"פ טפח אבל הא דיליף לה מקרא צ"ע ואולי אסמכתא בעלמא נקט ואפשר דטפח לאו דוקא ועסי' ל"ו ס"ח בהג"ה וט"ז סקי"ד וע' בל"א חולין מ"א ע"א בתוס' ד"ה אין דהא דשרי לשחוט במדרון גם אם הגומא חוץ לחצר מותר ע"ש:

ב

בכנפ"י הקשה על מה שנהגו השו"ב לעשות גומא בתוך העפר שנוטלים לכסות בו הדם ואולי ס"ל דאין נקרא גומא אלא מה שבתוך הקרקע אבל מבחוץ לא מקרי גומא אבל נראה יותר להחמיר ובד"ק סק"ג צידד דבעפר תיחוח שהוא רק לפי שעה אין זה בגדר גומא כלל ולגבי שבת קיי"ל שאין סגנון בנין בהשוואת או בעשיית גומא בעפר תיחוח בחומר איסור תורה ומכ"ש בזה ע"ש באורך וצ"ע מדברי הרא"ש פ"א דביצה והובא במג"א סי' תצ"ח סקכ"ה וע"ש סקל"ב היטב בזה אבל מ"ש דניכר לכל שעושה לצורך כיסוי הוא נכון וכיון שבזה"ז מדינא אין חשש ורק מכח המנהג כמש"ל ס"ב א"כ בכה"ג ליכא מנהג לאיסור ואין להחמיר כלל:

ג

סעי' ב' י"א שאם שחט וכו'. וי"א שמותר דיעבד וכו'. בב"י הביא ד' רש"י מן המתירים וכמו שהוכיח הרשב"א כן מד' רש"י ובפר"ת פקפק בראיית הרשב"א מרש"י וכ' דשחט לתוך גומא שבשוק חמור טפי משוחט לתוך ימים ואסור גם דיעבד ואני מצאתי בס' הפרדס לרש"י סי' ר"ו וז"ל וכן חפירה וכו' מים צלולים אסור הרואה אומר שמא לצורה הנראית הוא שוחט ומש"ה נאסר שחיטה זאת עכ"ל משמע דגם בשוחט לתוך מים נאסר השחיטה גם דיעבד ומכ"ש בזה וע' בש"ך סק"ג ובפר"ח סי' י"א סק"ג העלה מהש"ס דגבי ימים ונהרות דהוי רק גזירה אסור רק לכתחלה אבל דיעבד שרי אבל ד' בה"ג דאסור למיכל מן חיותא והעלה דדוקא בדמוכח שמכוין דלא ליזול דמא על כותל ספינה רק להדיא לתוך הים אסור דיעבד וגם בזה אם בדקו אחריו ונמצא שלא עשה לשם מינות רק שטעה וכדומה שרי דיעבד ואם אין לו בספינה מקום לשחוט על דופני' רק לתוך הים להדיא שרי אפי' לכתחלה ע"ש סוסק"ד ובסי' זה סוסק"ד מסיק כרמב"ם דאסור דיעבד וע' שיו"ב אות ב' שפקפק בפירושו של הפר"ת בד' בה"ג וגם במה שדחה הראי' מרש"י וע"ש אות א' שהוכיח שגם ד' הרי"ף ורא"ש להתיר דיעבד מדהשמיטו סיפא דברייתא אבל מתשו' הגאונים סי' ש"ל נראה דגם דיעבד אסור בשוחט לתוך כלים ומכ"ש בשוחט בגומא שבשוק וגם בס' האשכול ה"ש סוסי' י"ד פסק כהרמב"ם וע' פר"ח סק"ג דגם לרמב"ם בשחט בשוק חוץ לגומא ודם שותת לגומא מותר דיעבד ודוקא בשחט לגומא להדיא ס"ל דאסור גם דיעבד ע"ש:

ד

בהג"ה ובזה"ז דאין דרך וכו' יש להתיר בדיעבד. מבואר בד"מ בשם א"ז דת"ת לתוך מים וכלים מותר בזה"ז וכ"ה בתשו' הגאונים סי' ש"ל והובא בשיו"ב אות ב' ותמה על פלתי סק"ב שהשיג על האחרונים שהבינו כן בדעת רמ"א ולשון רמ"א משמע דקאי רק על גועא ולא עיין בד"מ במ"ש בשם א"ז וכן מצאתי בס' האשכול סוסי' י"ד וז"ל ובתשו' לגאונים כשאמרו אין שוחטין לתוך ימים לגומא ותוך כלים לא אמרו אלא במקום ששוחטין ומקבלים דם בכלי וזורקין לע"ז וכו' אבל במקום שאין רגילים בכך מותר עכ"ל ומשמע דגם לכתחלה מותר וכ"ה בא"ז ובד"מ בשמו אלא שהביא בשם ר"מ ממידלינג שסיים ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה וכ"ה בשיו"ב בשם כנה"ג וגם ביש"ש פ"ב דחולין. סוסי' כ"ג העתיק בשם א"ז להתיר לכתחלה וסיים ומ"מ העולם נזהרים לכתחלה ע"ש ומה שתמה הפלתי מהא דקיי"ל כל דבר שנאסר במנין וכו' הנה לענ"ד מלשון האשכול הנ"ל נראה דגם בזמן הש"ס לא גזרו אלא במקום שמקבלין דם וזורקין לע"ז וגם לפמ"ש הב"י וט"ז א"ח סי' של"ט סק"ג לק"מ וגם לפמ"ש המג"א סי' ט' סק"ז לק"מ וע' בק"נ על הרא"ש פ"א דביצה אות ל"ג ותבין.

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה