דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · יב
ולא לתוך הכלים וכו' בתב"ש הביא המנהג שבכמה מקומות שאחר שחיטה מקבלים הדם בכלי ומוכרים לגוים והביא דברי בה"י ופר"ח בקו"א וע' ביא"פ לסי' קי"ז מ"ש בשם תשו' מקום שמואל סי' ע"ג בזה והנה התב"ש כ' דאם נמכר בדמים מועטים עד שלא נחשב לשום שיווי בעת קניית הבהמה שרי לעשות ע"י עכו"ם והנה נדפס כעת שו"ת טט"ו מ"ג ובסי' ס"ז חולק על התב"ש דאמירה לעכו"ם שבות ובפרט בדבר שנאסר משום גזירה וחשדא והאריך בזה וע"ע בד"ק סק"ב שהעיר ג"כ בזה ובאמת שעיקר סמיכת היתר התב"ש משום דקיי"ל דבזה"ז ל"ש חשדא כלל וכמש"ל סוסי' י"ב ומה"ט התיר הבה"י לגמרי ורק לכתחלה יש להחמיר ולכן בכה"ג ודאי דאין להחמיר ע"י עכו"ם ובפרט במקום שנתפרסם שקונים הדם לצורך פאבריק וכדומה ליכא חשדא כלל וכדקיי"ל בא"ח סי' רמ"ג ס"ב וע' כה"ג בט"ז א"ח סי' תכ"ג סק"א וש"ע יו"ד סי' תצ"ח ס"א וסי' קס"ט סכ"ג בהג"ה וש"ך שם ועוד בכ"ד ובפרט בנעשה ע"י עכו"ם יש לצרף טעמא דעכו"ם מפעי פעי כמ"ש הב"ח בא"ח סי' רמ"ו ופמ"ג א"א סק"י בשם א"ר אבל עיקר החשש בזה מכח עשיית סחורה שחשש התב"ש דאם נוטל עבור הדם דבר הגון נחשב לו בדמים בשעת קניות הבהמה והוי כקונה דבר האסור ופקפק במ"ש הפר"ח ראי' מהא דנמכר לגננים והביא מכמה מקומות בזה והעלה דבכה"ג ל"ה כנזדמנו ואולם בתשו' צ"צ סוסי' ס' ועה"ג סי' י"ג מפורש דבכה"ג מיקרי נזדמנו וע' בשו"ת מ"מ סי' פ"ז בזה ובפרט לדעת הפר"ת ונ"ב מ"ת סי' ס"ב דדם דאיתקש למים מותר בסחורה א"כ פשי' דאין חשש כלל ועוד יש לדון בזה דהכא הרי בשעה שקונה הבהמה הדם נבלע באיברים ודם שלא פירש מותר ובזבחים כ"ו ע"א ותוס' ד"ה ש"מ מבואר דלא מיפסל ביוצא דלאו דם הוא ובתוס' מעילה י"ז ע"א ד"ה והאר"י דכיון דמוקי לה בעודו וכו' כלומר שהדם בבשר השרץ מאי צירוף בעי בשר קרינן בי' בכולי' כיון שלא פירש מעולם וכו' עכ"ל וא"כ בשעה שקונה הבהמה איננו קונה האיסור דאכתי בשר הוא ואח"כ נעשה האיסור בידו והוי שפיר כנזדמנו דמותר ואף שמתערב בו גם דם הכנוס בלב וכדומה דאסור מ"מ מאן מפיס איזו מהן הוא יותר ונחשב בעיניו ליתן דמים בעדו אבל בזה יש לפקפק דכפי הנראה עיקר דם היוצא בשחיטה היא דם הכנוס בגידין ולב אבל מטעמים הראשונים נראה להקל בזה בכל גווני: