דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · ה
ואם התחיל לשחוט לאור הנר וכבתה באמצע השחיטה בתב"ש הביא בשם בי"ע להקל לגמור השחיטה והסכים עמו אבל בשבו"י ח"ב סוסי' ס"א מחמיר והובא בפ"ת ויא"פ והמנהג כתב"ש אם השו"ב יודע בנפשו שלא שהה כלל אבל דוקא באחז העוף בידו עד שהודלק הנר אבל אם השליכו מידו עסי' כ"ה ס"ב בהג"ה ומ"ש שם וע' בפר"ת סוסק"א שהחמיר בשחט במקום אפל לענין בדיקת הסימנים אם נשחטו רובן דצריך ב' נרות ואף דלענין שחיטה מיקל בנר א' אבל דוקא אם אין הרוב ניכר ע"י משמוש רק בחוט השערה יותר ממחצה אבל בניכר במשמוש יש להקל גם בבדיקה בלא נר כלל וצ"ל דמיירי באחז העוף בידו או בבהמה דליכא חשש פרכוס דאל"כ יסתרו דבריו ממ"ש בעצמו בסי' כ"ה סק"ג וה"ה בכבתה הנר באמצע שחיטה דינא הכי וע' בד"ק סק"א שנראה דעתו דדוקא בבהמה יש להקל בכבתה הנר באמצע השחיטה כיון דשיעור שהיי' אינו בכ"ש מדינא וסיים עלה דדוקא בהובא נר קודם פרכוס וצ"ע דבבהמה קיי"ל דלא חיישי' לפרכוס וע' בד"ק סי' כ"ה סק"ה ולדינא נראה דעת התב"ש דגם בעוף יש להקל וכמ"ש. ובדין אם בירך ובין ברכה לשחיטה נכבה הנר נראה דאין להתיר לשחוט בחשך מחשש הפסק בין ברכה לשחיטה כשיעור הילוך כ"ב אמה ואף דבאש"א שבגליון הש"ע או"ח רסי' תקס"ח הביא בשם תשו' נ"ב דאם קיבל תענית ושכח ובירך יבלע מעט בדי שלא יהא ברכה לבטלה וע' בשע"ת שם מ"מ הכא הרי בדיעבד אם שהה כדי הילוך כ"ב אמה קיי"ל דא"צ לברך שנית כמ"ש במש"ז סי' י"ט סק"ד וע' בט"ז או"ח סי' קס"ו ומג"א שם ופמ"ג שם וע' מג"א סי' ר"ו סק"ד ובפרט הכא דהוי לצורך שחיטה פשי' דל"ה הפסק וע' בינ"א כלל ה' אות ט' ואות י' באורך בזה ועמש"ל סי' י"ט עוד בזה וע' בס' דעת הזבח שנדפס מחדש סי' ט"ו בזה שלא העיר מהא דלצורך ל"ה הפסק ואם יצטרך לילך בעצמו שיעור כ"ב אמה יבואר ג"כ שם בס"ד. ואם צריך לילך לבית אחר ולהביא נר לכאן וישחוט במקום הברכה יעוין במג"א סי' רע"ג סוסק"ה דמבואר דהוי ג"כ הפסק לענין קידוש וצריך לקדש שנית אבל מצאתי בשכנה"ג שם שחולק עליו ופסק דבכה"ג שחוזר למקומו א"צ לקדש שנית ואני מצאתי בס' המנהיג הל' קידוש וז"ל וכיון דא"ק אלא במקום סעודה גם ברוצה לאכול במק"א ויחזור למקומו שקידש שם ויטעום שם מותר שר שלום עכ"ל ויען שיש בזה נ"מ לדינא לענין קידוש במלחא דשכיחא כתבתיו וגם נ"מ לנד"ד: