דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן י · ז
בש"ך סק"ו הוכיח מרש"י דס"ל דטעמא משום דשמנונית קרוש ע"פ הסכין אבל מד' רש"י שם ע"א ד"ה ותיפוק וכו' נראה דהחשש משום בליעה שבסכין ועמש"ל סי' ט' סק"א ובחולין קי"ב ע"א ברש"י ד"ה קישות וכו' אבל לסכין פעמים שהשמנונית קרוש עליו ואינו ניכר וכו' הוי נ"ט הבא מן הממש ועוד דמשום חורפי' בלע וכו' נראה כמסופק בדבר ומצאתי ברא"י שביאר דהוקשה לרש"י מה פריך ותפ"ל דלמא מיירי שהודח יפה ולכן הוצרך רש"י לומר דבשביל הבלועה אסור ומ"ש דגם בצונן פריך לשי' רש"י לקמן קי"א ע"ב צונן אמרי בעי הדחה הבשר וגם בצונן מפליט יעוין לקמן ק"א ברא"י שם מ"ש מד' ר"ן וריטב"א בזה וא"כ אין סתירה מזה להש"ך. וכן מצאתי בסהי"ש הגדול לר"ת סי' שנ"ח שפסק ג"כ דעיקר טעמא משום שמנונית בעין שע"פ הסכין. ומ"ש הש"ך להשיג על הב"ח במ"ש דלהרשב"א אם הוא נקי אפי' בב"י מותר יעוין בחי' שבספר בת עיני לסי' זה ע"ד הש"ך סקי"ז מ"ש בזה: