דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טז · יז
אי מהימן לי' אסור ע' תשו' רע"א סי' פ"ח שהעיר בדברי רשב"א שממנו מקור ד"ז והובא גם במל"מ פכ"ד מאישות הי"ז שזה סותר למ"ש בתשו' המיוחסות ותשו' מהרי"ק שהובא באה"ע סי' קט"ו ס"ז בהג"ה דבעי' דוקא שיהי' נאמן אצלו בכל דבר ולא סגי אי מהימן לי' בד"ז בלבד ובעכו"ם ל"ש זה ויעי"ש עוד סי' ק' מ"ש הב"מ בזה ומ"ש רע"א בסי' ק"א שם בזה ובסוסי' פ"ח הנ"ל רמז גם לתשו' מהרי"ט חא"ע סי' א' שהבאתי לעיל סי' א' סוס"ק ע"ג ומסיק דקשה להקל בזה דשמא הרשב"א לא סמך על טעם זה לבד דצריך שיהא מאמינו בכל דבר ע"ש באורך והמעיין בתשו' מהרי"ט שם ימצא דגם בתשו' מהריב"ל ח"ב סי' ו' כ' דכל הפוסקים נראה דלא ס"ל כסברת הרשב"א שבתשו' המיוחסות הנ"ל ע"ש אבל בתשו' רמ"א סי' י"ב מבואר שצירף שי' מהרי"ק להקל וכ"ה בתשו' צ"צ סוסי' ע"ט ועבשו"ת ב"ש חיו"ד סי' קי"ב שהעיר ג"כ בתמי' הנ"ל על סתימת הרמ"א כאן שסותר למ"ש באה"ע דהמעיין בתשו' הרשב"א שממנו מקור ד"ז ימצא שלמד דין זה רק מדין דשב"ע בקידושין ס"ו ע"ש שהאריך בזה וברוב דבריו כבר קדמו בתשו' רע"א הנ"ל וע' באשכול סוסי' ל"ז שפסק ג"כ בפשי' דאם העכו"ם מהימן לי' אסור ומ"מ היכי דאיכא עוד סניפין להקל או באיסור דרבנן יש לצרף ד' מהרי"ק ורמ"א הנ"ל גם במהימן לי' או לא מהימן לי' בכל דבר וע' בט"ז סי' קכ"ב סוסק"ד שכ' בפשי' דאי מהימן לי' העכו"ם גם באינו מסל"ת נאמן והוא סותר למ"ש בעצמו בסוסי' מ"ח סקי"ט דגם במהימן לי' דוקא במסל"ת אסור וכבר העיר בזה המנ"י כלל נ"ט סק"ז הנ"ל ובתשו' הרשב"א ח"א סוסי' קי"ח מפורש כדעת הט"ז דסי' קכ"ב הנ"ל דגם במתכוין להעיד אי מהימן לי' אסור ע"ש וכמ"ש המנ"י שם וע' בסהי"ש הגדול לר"ת סי' ק"א שפסק דגם במהימן לי' כבי תרי ליכא חשש רק היכי דשתק לדברי העד דאיכא תרתי שתיקה והאמנה כבי תרי וע' הגהת רב"פ לא"ע סי' קע"ח: