אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · כט

כח

בל"ש בחי' דינים הביא עובדא בעיר א' שהי' רגילים לשחוט עגלים שא"י אם הם בני ח"י מחסי"ד ונשאל בדין הכלים והעלה דהכלים שהי' ב"י בעת שנודע האיסור אסורים אבל אותן שאב"י מותרים ובתשו' נא"ד סי' י"ד ביאר דין זה דכיון דכל האיסור רק מחמת ספיקא ולכן הכלים שאב"י מותרים דהוי סד"ר ובסי' ט"ז השיג עליו גדול א' והביא מהאו"ה שבדיני ס"ס דגבינות עכו"ם שאסרו חז"ל מפני הספק נחשב כאיסור ודאי והביא סתירות בזה והטלה דהכא נקט הש"ס רק דבלא שהה ספיקא הוי אבל היינו לענין ס"ס ולא שיהי' ספק זה עצמו נחשב לסד"ר ואח"ז הוכיח דהרשב"א שילהי יבמות לא ס"ל כהאו"ה וע' בשו"ת נט"ש סי' י"ב בזה ובסי' י"ז חזר הנא"ד והשיב ליישב תמיהתו על האו"ה אבל מ"מ הכא שפלפלו הפוסקים להתיר מטעם ס"ס מוכח דס"ל דהוי רק ספק ושפיר הוי סד"ר לענין הכלים ע"ש ועמש"ל סקכ"ו ע"ד או"ה הנ"ל ג"כ בזה וע' במה"פ על הירו' פ"ג דדמאי ה"ד בזה וע' שו"ת תפ"צ סוסי' ס"ח שהעלה ג"כ דהכא הוי רק ספק איסור גם להאו"ה ולכאורה י"ל דגם בכלים ב"י כיון דכל האיסור רק משום דחיישי' למיעוט המצוי א"כ לגבי הכלים שיש להם חזה"ת שוב הוי רובא וחזקה דלא חיישי' להמיעוט לכ"ע ועתוס' ע"ז ל"ד וכ"ד אבל יעוין מש"ל סי' א' ס"ק כ"ד וס"ק כ"ה דאין לצרף חזה"ת של הכלים בזה והנה בעקרי הד"ט חאו"ח סי' י"ט אות ט' הביא מתשו' בית יהודא בדין בשלו ביצה בקדרה עם תבשיל ונשפך ולא נודע אם הי' ס' נגד הביצה דהקדרה אסורה וכ' הוא דלפמ"ש רשד"ם חיו"ד סי' ל"ח דאם הכלי בלוע מספק איסור מותר להשהותה לכתחלה מעל"ע ולבשל בה אח"כ וה"נ בזה דלא גזרו אב"י אטו ב"י רק בודאי איסור ולא בספק ובתשו' נחי"ע פסק בבישל בכ"ח חלב עכו"ם דכיון דאין לו תקנה אלא בשבירה מותר לכתחלה להשהות מעל"ע ומותר וכמ"ש ביו"ד סי' קכ"ב ס"ט בקערות שלנו שעמדו בבית עכו"ם דמשהה מעל"ע ואפי' באיסור תורה יש להקל בהפ"מ דכדיעבד דמי וכ"פ הג"א וב"ע וגם בתשו' ז"א ח"ב סי' ל"ט מסיק להקל בהפ"מ א"נ בבליעת איסור שהוא רק חומרא א"נ כשנתבטל דבר של ספק איסור ברוב של היתר דבכל כה"ג יש להתירן אחר מעל"ע עכת"ד ומ"ש מתשו' רשד"ם כבר הביאו בשפ"ד סי' מ"ד סק"ח וכ' דלא קיי"ל כן דספק איסור תורה שנעשה אח"כ דרבנן אין להקל ומהא דיו"ד קכ"ב אין ראי' דהתם ספק אם שמש כלל וכמ"ש המנ"י כלל נ"ט סק"י ובקונ' הספיקות סקל"ב לדחות ד' רשד"ם הנ"ל ובאמת שהמעיין בתשו' רשד"ם ימצא דמיירי שהבודק הכשיר הבהמה וכשנודע להרשד"ם אסרה מספק וסיים וז"ל ולענין הכלים נראה שאין להחמיר עליהם לשברם אם הם כ"ח שהרי איסור זה אינו אלא מספק ויש לנו לסמוך שסתם כלים אב"י וטעמן פגום ואע"ג דלכתחלה גם שאב"י אסור היינו בודאי איסור אבל באיסור כזה אנו יכולים לסמוך ולהתירן אפי' מכאן ולהבא ודמות ראי' ממ"ש בא"ח בשם הרא"ה קדרות שלנו שעמדו בבית הגוי בלי סימן משהה אותן מעל"ע ומותר ע"כ ובודאי אם ידענו שהגוי נשתמש בהן שאין להם חקנה ועכ"ז בסתמא שאסורין רק מספק יש לעשות תקנה זו וה"נ בנ"ד שאסור רק מספק די לנו בששהו ודאי או בסתם עכ"ל ומבואר דמיירי דכשנודע איסורו של הרשד"ם הי' הכלים כדין סתם כלים אב"י דהי' ספק ג"כ אם נשתמשו בהם ומותרים מטעם ס"ס וזהו שסיים דבנ"ד די לנו בששהו ודאי או בסתם וגם בתחלה כ' שיש לנו לסמוך שסתם כלים אב"י ולא נשמע מדבריו כלל להתיר בנודע בעודן ב"י להשהותן עד אחר מעל"ע ובחנם השיגו עליו המנ"י ושפ"ד וגם מ"ש הד"ט מתשו' נחי"ע בדין כ"ח כבר הביאו בשפ"ד סי' ק"ג סקי"ז בדיני נט"ל אות א' והביא שבתשו' דב"ש פקפק מפינכא דר"א דתברי' ומסיק עלה דגם בהפ"מ אסור וראי' מהג"א סוף ע"ז ובאמת שהדבר מבואר בר"ן פכ"ש ותשו' רדב"ז ח"ג סי' ת' וסי' תרי"ז דגם בכ"ח כיון דאפשר בחזרת כבשונות ל"ה דיעבד וגם הרדב"ז הביא מד' הר"ן הנ"ל שהביא ג"כ ראי' מפינכא דר"א ע"ש אבל מ"מ לדינא בנ"ד לפמ"ש לעיל סקכ"ד ראיות מהרמב"ן ור"ן וריב"ש דבמיעוט המצוי גם בדאיכא חז"א יש להקל בדיעבד ובתשו' רח"כ מיקל בהפ"מ להתיר גם הבשר ולשי' הגאונים מותר לגמרי ובשו"ת מש"נ סי' כ"א חולק על המהריב"ל ומסיק להתיר גם בסד"א לענין הכלים אחר מעל"ע ובפרט לפמ"ש בשו"ת ספ"י בפנ"כ סי' רל"ד דבספק הרגיל א"צ שיוולדו הספיקות ביחד א"כ גם בנעשה אח"כ דרבנן יש להקל ועפמ"ג בפתיחה להל' נט"י במ"ש מהר"ש פ"ב דידים ע"ד מהריב"ל הנ"ל ולכן נ"ל דבהפ"מ יש להתיר להשהות כ"ח מעל"ע ולהגעילן ג"פ וע' בפר"ח סי' מ"א סוסקי"א כה"ג ורמז אליו בעקרי הד"ט שם:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה