אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · יט

יח

ובדין אם שהה ז"י וחל יום ח' ביו"ט ע' במהרש"א ביצה ו' ובמש"ז א"ח סי' תצ"ח סק"ב אבל בשו"ת משיבת נפש סי' ט"ו העלה ליישב קו' מהרש"א בכמה אופנים וסיים לדינא דכיון דקיי"ל מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם א"כ הי' דעתו מתחלה או שיהי' ראוי לאדם או שלא יתקיים וישליכנו לכלבים ול"ה מוקצה ובפרט דכמ"פ פסקו כר"י גם באפרוח ועוד העלה שם טעם אחר ופסק להקל דלא כמהרש"א ע"ש וגם בצל"ח ביצה שם דחה ד' מהרש"א דהכא איגל"מ שגם אתמול הי' מותר רק שלא נודע לנו ופסק להקל ע"ש וראיתי בשו"ת בש"ד סי' רכ"ט וסי' ר"ל שנחלקו מהר"מ הכהן ומהרח"פ בדין מאכל שנפל עליו שומן סמוך לליל שבת וטעו וסברו שהוא חלב והניחוהו בחוץ לתתו לגוי ובשבת נודע להם שהוא שומן ודעת רח"פ לאסור והביא ראי' משבת מ"ז והר"מ דחה ראייתו והאריך בדין מוקצה לשעבר והעלה דכיון דאגל"מ שהוא מותר ליכא משום מוקצה והרח"פ חזר והשיב לחזק דבריו. ובסי' רל"א הביא שהגיעו הדברים להרא"ש ואמר דבאיסור אכילה דחזי לכלבים ומוכן לכלבים הוי מוכן לאדם פשי' דשרי רק גם באיה"נ כיון דבטעות הי' ל"ש מוקצה ובכס"ד הביא מביצה כ"ו מוקצה שיבש ואין בעלים מכירים דמותר ורמז לדברי הר"ן וב"י סי' ש"י דקיי"ל בזה כש"ס דילן נגד הירושלמי ע"ש אבל ראיתי במה"פ על הירו' פ"א דביצה ה"א שהעלה לחלק דבשבת מותר וביו"ט אסור בכה"ג ובזה השוה ש"ס דילן עם הירושלמי ע"ש אבל מ"מ בנ"ד שהוא רק איסור אכילה וחזי לכלבים הרי מפורש דעת הרא"ש להקל ולכן הגם דבנ"ד לא דמי למוקצה שיבש דהתם אם הי' נודע אתמול מזה הי' מותר והי' אפשר שיוודע אבל בנ"ד לא הי' אפשר להוודע ובמ"ש הצל"ח בעצמו שם לחלק כן רק שלא הביא מכל הנ"ל אבל בכ"ז שייך בזה סברת הרא"ש הנ"ל וגם בח"מ לאו"ח סי' תצ"ח פסק להקל בזה ועפמ"ג בפתיחה להל' יו"ט ח"ב פ"א אות י"ז דתלי לה אם בלא שהה ז"י אסור מה"ת דגם מוקצה לשעבר אסור והעלה לפ"ז דה"ה או"ב ושחט א' מהם בעיו"ט אסור לשחוט השני ביו"ט דבדאורייתא אמרי' מוקצה לשעבר אבל כבר השיג עליו השואל בשו"ת ב"ש חאו"ח סי' ק"ד מד' רמב"ם פי"ב משחיטה הי"ד והט"ו דמפורש דמותר וע"ש מ"ש בזה וגם בד' שעה"מ פ"א מיו"ט אך שחילק דלא דמי לנידון המהרש"א דהתם אינו ברור שיהי' מותר ביו"ט ע"ש [וע' בס' אור צבי לביצה שם שהקשה ע"ד מהרש"א מתוס' ערכין י"ח בשם י"מ דאם מונין להרצאה ניחא דמשכח"ל תמידין בר"ה ואכתי תיקשי למ"ד מוקצה מה"ת ע' פסחים מ"ז ותי' דהוי מוקצה לשעבר ולפמש"ל בשם פמ"ג הדק"ל אבל י"ל דגם לשי' מהרש"א הוי רק מוקצה דרבנן עפ"ד מרה"פ הנ"ל ובפרט דלגבוה ל"ש מוקצה בכה"ג דהוי רק משום היסח הדעת ורק דבעי' שיהי' ממשקה ישראל וגם העירני חתני הרב מוהר"ש נ"י די"ל דמיירי בכלו חדשיו דלהדיוט שרי ורק לגבוה אסור כמ"ש התוס' ב"ק י"א] וכעת נדפס ס' דעת חכמים בשו"ת סי' י"ג הובא תשו' הג' מהרש"ק ז"ל והביא שם ג"כ מרמב"ם הנ"ל להשיג על הפמ"ג ע"ש באורך בזה ומסיק לדינא להקל לצורך שמחת יו"ט גם בעגל שחל יום ח' ביו"ט וגם בישוי"ע או"ח סי' תצ"ח סק"ח פסק להקל משום דכיון דרובן אינם נפלים וחיים לא מסח דעתי' מיני' כלל ע"ש עוד בזה ולכן יש להקל בזה ומ"ש הג' מהרש"ק שם דבלא"ה אין דרך לשחוט בזה"ז גסה או דקה ביו"ט מחשש טרפות כבר כ' המג"א סי' תצ"ח סקט"ז דכשצריך בשר ביו"ט מותר וע' בשע"ת שם וע' בשו"ת מש"נ סי' י"ד שהעלה להקל במי שמחויב ליתן בשר לחיל הצבא וחל יו"ט אחר שבת ולא יכול להכין קודם. על ג"י שלא יסריח קצת דמותר לשחוט ביו"ט ע"י שיאכל כזית בשר מכל בהמה שתהי' כשרה והביא ד' הג"א ומג"א הנ"ל דס"ל דבמקום שהטריפות מצויות אסור והוא העלה דכיון דביו"ט אמרי' מתוך אלא דבעי' צורך קצת והכא כיון דמסופקים אולי יהי' כשר הוי זה הספק כצורך קצח עכ"פ ושרי מה"ת וא"כ הבעי' בש"ס שם לקולא גם י"ל דהא"ז והג"א ס"ל דנאבדה הריאה טרפה אבל לדידן יש להקל ע"ש ואולם המעיין בהג"א פ"א דחולין סי' ט"ז ימצא דס"ל דנאבדה הריאה טרפה וגם מ"ש דהספק הוי כצורך קצת נעלם ממנו ד' התוס' חולין פ"ד ע"ב ד"ה תקיעת וכו' דמפורש דבספק לא הוי אפי' כצורך קצת אבל בלא"ה יש להתיר במקום צורך מטעם הנ"ל וכמ"ש גם השאג"א שהובא בשע"ת שם דכמה טרפות הם רק מצד חומרות האחרונים וע' בשו"ת תפ"צ חיו"ד סי' י"ג בענין החלב וחמאה במקום דשכיחי טרפות כמו כשרות מ"ש בזה ואני מצאתי בעיטור אות נקב בדין בא זאב ונטל הריאה ולא נבדקה וז"ל איכא למימר כיון דרובא טרפות ומשתכחן בה סרכא טרפה והאי טעמא ליתא דהשתא נמי לאו רובן טרפות נינהו אלא משום דליכא דבדק לה בפישורי וכו' ע"ש וה"נ בזה אבל כ"ז בבהמה גסה אבל בעגל דלא שכיחי סרכות ולכן בנאבדה הריאה לכ"ע כשר בעגל וגי"ט א"כ ודאי מותר לשחטו ביו"ט:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה