דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · ח
במג"א סי' תצ"ח סק"ט בדין עגל שנולד ביו"ט כ' בפשי' דבזה"ז אין אנו בקיאים בכלו חדשיו כמ"ש בסי' י"ג ס"ג בהג"ה ובתב"ש סקט"ז השיג עליו אך דמ"מ כיון דבאדם בעי' ט' חדשים מיום קליטת הזרע ואין לנו הוכחה אם ע"פ רוב נקלט ביום ראשון וא"כ בבהמה לא נודע לנו זמן קליטה כלל ואעתיק מ"ש בענין זה בתשו' להרב מוה' אהרן פוקס דומ"ץ דק' בוברקא באמצע התשו' מה שנוגע לכאן וז"ל ומ"ש רו"מ דבנ"ד לא הי' ג"י לקליטה ולשי' התב"ש סי' ט"ו ליכא רובא דנקלטים ביום א' והביא משו"ת רע"א סי' צ' שהביא ראי' לזה מתוס' נדה ל"ח ע"א ד"ה שיפורא שכ' דשמא לא נקלט הזרע עד יום מחרת התשמיש ואי איכא רובא למה ניחוש לזה וגם הביא משו"ת דברי חיים חא"ע סי' צ"ה שהוכיח ג"כ כן מתוס' נזיר י"ג ע"א ד"ה והפילה ושגם הרא"ש ור"ן מודים בזה דלא נחשב רוב כיון דנשתנו הטבעיים דהיולדת לז' יולדת למקוטעין ולכ"ע לא נקלט הזרע עד יום ג' עכתו"ד ואני מצאתי ראי' ג"כ מתוס' כריתות י' ע"א ד"ה ביום וכו' שהקשו והלא ש"ז שוהה לקלוט פעמים עד ג"י וכו' ואי רוב פעמים אינו כן מה קושיא ובע"כ כהתב"ש ואולם בתשו' נ"ב מ"ק חא"ע סוסי' פ"ט כ' בפשי' דע"פ רוב נקלט הזרע בשעת תשמיש וכ"ה בפלתי סי' קצ"ו סק"ח שביאר ד' הש"ע שם דרוב זרע נקלט מיד ולכן מותר לרחוץ תוך ג"ו והשיג בזה ע"ד המג"א סי' תר"ו סק"ח וע' מהרי"ט ח"א סי' צ"ח באמצע התשו' וכפי הנראה כונתו כן ופ' בשו"ת גן המלך סי' קכ"ח שכ' ג"כ בפשי' דרובן נקלטות ביום א' אבל כ"כ רק לענין אשתהי שלא להוציאה מחז"כ אבל לא לענין יבום ע"ש וע' בברכ"י א"ע סי' ד' אות ה' מ"ש בשם מהר"י זאבי בזה וע' שו"ת יד אליהו סי' פ"ב באורך בזה וע' תשו' רע"א סי' ע"א וסי' ע"ב שנדחק בענין הבדיקה שאחר תשמיש בעסוקה בטהרות דריש נדה הא איכא משום השחתת זרע ולשי' נו"ב ופלתי לק"מ ובסד"ט שם סקמ"ז הביא בשם רש"ל ודרישה שכ' כהמג"א הנ"ל והביא ד' פלתי הנ"ל והוכיח מהרשב"א בתה"א להיפוך אבל כבר הרגיש בשו"ת רע"א סי' צ' הנ"ל בראי' זו ודחה דשא"ה שהפילה לפנינו ולאחר שנעשה בן מ' יום אין דרך להפיל ובע"כ דלא נקלט מיד והוי מיא בעלמא ולכן הפילה ע"ש ובזה נדחה ג"כ הראי' שהבאתי מתוס' כריתות הנ"ל וגם דעת הג' מליסא ז"ל שהובא בתשו' רע"א שם הוא כהפלתי הנ"ל וכ"ה בשו"ת שבסוס' נחי"ע סי' ח' ומ"ש רע"א ראי' מתוס' נדה ל"ח יעוין בס' ישו"ע ליבמות ל"ז שדחה היטב דהתם רוב הימים דם שע"י קישוי טמא ואיכא רובא להיפוך ובזה דחה גם ראיית הסד"ט ורע"א מהרשב"א הנ"ל וע"ש שהעיר ג"כ מתוס' נזיר י"ג שהביא רו"מ בשם הד"ח ובאמת שכבר קדמם בזה בשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' שמ"ח אבל יפה דחה הישרי"ע שם דשא"ה דיש ג"כ ספק שמא מת במעי אמו וכמ"ש התוס' שם י"ב ע"ב ד"ה הפילה. ולענ"ד י"ל עוד עפמ"ש הט"ז יו"ד סי' ר"ח סק"א דגם במקום רוב לא מחית נפשי' והעיקר נראה כעין מ"ש רע"א הנ"ל לדחות הראי' מהרשב"א דשא"ה דהפילתו וה"נ בזה כיון דהפילה א' מהם מסתבר לתלות באותו שמת שלא נקלט מיד ולכן הפילתו דלא כלו חדשיו ול"ה בר קיימא וע' תשו' רשד"ם א"ע סי' ר"ח ותשו' מהרי"א הנ"ל בסופו מ"ש הרב מוהר"ע בזה מהא דבפיהק ומת ליכא רובא א"כ פשי' דל"קמ ע"ש ותבין. ומצאתי בא"ז הל' אבילות סי' תכ"ח מקור דין המבואר ביו"ד סי' שע"ד והביא בשם הרשב"א בתאומים שמת א' מהם תוך למ"ד והשני קיים וכ' דאין להתאבל על המת עד שכלו ל' יום להשני ועוי"ל דשמא לא מיחייב כלל דאפשר שהמת נפל והחי ב"ק שאותה טפה שנחלקה לשתים חלק א' של החי נקלט מיד ביום א' וכלו לו חדשיו דאע"ג שנבראים מטפה א' אין יצירתם שוה וכהא דנדה כ"ז ע"ש וזה כד' התוס' נזיר הנ"ל ומוכח לכאורה דליכא רוב דאל"כ אמאי מיקל מספק אבל היינו ג"כ כיון דמת א' מהם טפי ראוי לומר עליו שלא הי' בר קיימא וע' במהריט"א רפ"ח דבכורות אות ס' בד' תוספות נזיר הנ"ל ועיין בשו"ת שו"מ מ"ק ח"ג סי' קמ"ט בשם הגאבד"ק דזיקוב ז"ל שהראה ד' הר"ן בחי' לנדה ל"ח שכ' דרוב נקלטים מיד וגם הוא הסכים עמו שם לדחות ד' התב"ש ולא הביאו מכל הנ"ל וז"ל הר"ן שם חסידים הראשונים וכו' פי' כדי שלא יבא שבת תוך ג' ללידתן ומשום דיולדת כל ג"י הראשונים מחללין עליו פת השבת ואע"ג דהיכי דלא קלט הזרע לאלתר לא אתי שבת תוך ג' כיון דברוב הזרע נקלט לא חיישי להכי עכ"ל וע' בעל"נ שם מ"ש בזה ונראה דט"ס הוא וצ"ל כיון דברוב הזרע נקלט לאלתר חיישי להכי או אולי כצ"ל ואע"ג דהיכי כו' לאלתר אתי שבת תוך ג' וכו' וקשו' לי' דיאסר מלשמש ליל ו' וגם ליל שבח ולזה תי' דכיון דרוב נקלט לא חיישי להכי אבל מד' רש"י שם שכ' דהחשש רק במ"ש וליל ב' וליל ג' דשמא יחול הלידה בשבת והא דיולדת לרע"א ורע"ב ורע"ג היינו אם קלט הזרע יום א' יולדת לרע"א ואם ביום ב' לרע"ב ואם ביום ג' לרע"ג ע"ש מוכח דליכא רובא דא"כ מדוע חששו למיעוט אבל י"ל דלרש"י חששו למיעוט ממדת חסידות וכמ"ש הסד"ט הנ"ל ומצאתי בשו"ת רשב"ש סי' רה"ע שכ' ג"כ דהא דיולדת לרע"א רע"ב רע"ג משום דלפעמים קולט ביום א' ופעמים ביום ב' ופעמים ביום ג' וזהו כפירש"י הנ"ל אבל עכ"פ הרי הר"ן כ' להדיא כן ואין ראיה מרש"י ורשב"ש להיפוך עכ"פ ולכן יש להקל בידוע שכלו חדשיו כשיודעים יום עליית הזכר ופירש ממנה גם בזה"ז עכ"ד תשובתי: