אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ו · י

ט

סעי' ד' או בדבר התלוש וכו'. ע' בש"ך סק"ח ובפר"ח ותב"ש ובחי' רע"א בהשמטות לסי' זה ותשו' עבוה"ג סי' קט"ו ובספר מנ"א שבס' הארוך מפיך וע' בס' האשכול ה"ש סי' ט' ונח"א שם דמוכח כהפר"ח וע' פלתי סוסק"ב ומש"ז סי' ז' סוסק"א דאם מעביר הסכין ולא את הצואר אפי' בצואר למעלה גם להש"ך מותר לכתחלה ומבואר בשמ"ח דהיינו כשהבהמה קשורה למעלה וע' בס' ל"א לחולין ט"ז ע"ב מ"ש בישוב ד' הש"ך והעלה דהא דכ' הש"ך דגבי עוף יש לחוש לכתחלה הוא רק חומרא בעלמא [יא] ואפי', אמר ברי לי וכו'. בבדה"ב להרא"ה כ' דכיון דבלא"ה אסור לכתחלה אין לגזור שמא ידרוס ובמכה"ב תמה ולענ"ד כונת הרא"ה עפמ"ש רש"י בכורות ט"ו ע"ב ד"ה אמר ר"ל וז"ל אבל לעיל גבי קדם מומן להקדישן לא גזרי' משום דמלתא דל"ש הוא דהא קיי"ל המתפיס תמימין לבדה"ב עובר בחמשה לאוין וכו' עכ"ל ומבואר דכיון דאסור לעשותו הוי מלתא דל"ש ול"ש למיגזר בה ובתוס' חולין כ"ט ע"ב ד"ה תרי וכו' דכיון דלכתחלה אסור מלתא דל"ש הוא וכו' וברא"ש פ"ה דע"ז סי' ל"ו וז"ל ואם בישל בדיעבד בכלי שאב"י וכו' ועוד בתבשיל ליכא למיגזר דלמא אכיל בנתבשלה בב"י דהא לא שכיח לבשל בב"י הואיל ואסור לכתחלה אפי' בשאב"י וכו' עכ"ל ובאמת שהוא ש"ס ערוך בגיטין כ"ז ע"א כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח הלכך לא גזרי' ע"ש וזהו טעמו של הרא"ה דכיון דגם בבהמה למטה אסור לכתחלה שוב אין לגזור באמר ברי לי ודוקא היכא דגזרו מתחלה על דיעבד וכהא דמשקין שזבו אסור גם דיעבד דאין לדמות גזירות חז"ל זל"ז כמ"ש התוס' בכתובות פ"ד ע"א סוד"ה לכתובת וכו' וכ"ה בתשו' רד"ך בית ב' חדר ח' וע' במג"א סי' רנ"ד סקכ"ב ותשו' שב"י ח"ג סי' קל"ז משא"כ בזה שוב מצאתי בישוי"ע כאן שהעיר קצת בישוב ד' הרא"ה כמ"ש רק שלא ביאר לנכון וגם לא הביא רק ד' ריטב"א בכתובות שכ' כה"ג ולא הביא מכל הנ"ל:

וע' בס' ב"א חוב חדר ל"ח מה שכ' בענין זה ותלי לה בחילופי גרסאות בש"ס

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה