אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ו · ו

ה

בא"ח רסי' תצ"ח מבואר דגם שו"ב הבודק סכינו בעצמו אסור לבדוק הסכין קודם שחיטה משום גזירה דשמא ימצאנו פגום וישחיזנו אם לא בשעה"ד בלא בדקו מעיו"ט ובא"ר הביא בשם באר שבע דעכשיו דנוהגין ליטול קבלה דמי לחכם דמותר לראות לעצמו ביו"ט והוא חולק דהא נותנים קבלה אף לאינו חכם והא דמותר לבדוק אחר שחיטה משום דלא יועיל אם ישחיזנו לכן לא גזרי' ע"ש וע' בד"מ ופמ"ג בא"א שם המצאה מאחד שרצה לשחוט בהמה ושחט עוף קטן ובדק הסכין אח"ש ומצאו יפה ושוב שחט בו בהמה. ופתה נהגו השו"ב להכין סכין בדוק מעיו"ט ובכ"ז בודקים אותו ביו"ט קודם שחיטה ונראה הטעם דכיון דיש להם כמה סכינים בדוקים מעיו"ט ולא שכיח כלל שיופגמו כולם א"כ גם אם ימצא א' מהם פגום ליכא חשש השחזה ואף די"ל דלא פלוג והא דבחכם לא גזרו משום דבחכם לעולם ל"ש חשש וכה"ג כ' הט"ז בא"ח רסי' רה"ע ובא"ע סי' קי"ט ואני מצאתי בר"ן שבת פ' שואל מפורש כן וע' בשיו"ק על הירושלמי פ"א דשבת ה"ג מה שתמה עליו ובמק"א ביארתי דלק"מ אבל בנ"ד דבשעה"ד אם לא בדקו מעיו"ט מותר לבדוק ביו"ט א"כ שוב אין לגזור משום ל"פ ועיין בא"ר שם בשם שיוכנה"ג דנכון שיהא לכל שוחט ב' או ג' סכינים בדוקים מעיו"ט ומצאתי בזבח שמואל בליקוטי דינים בדין סכין של שחיטה אות ד' דהשוחט לאחרים מותר לבדוק ביו"ט גם קודם שחיטה דל"ש לגזור שמא ישחיזנו דאא"ח ולא לו וכן מצאתי בדמש"א פ"א דחולין סי' כ"ג שכ' ד"ז בשם הגהות מהרי"ו ע"ש ובזה הונח מנהג השו"ב בזה"ז בפשיטות. וע' בד"ק סק"ד דאסור לחכך הסכין על הבשר ביו"ט רק ברפיון כ"כ שלא יוכל לפעול שום הטיי' בחוד ולא שום גדר השחזה כל דהו כלל או ינגב במטלית בכדי שיוכל לבדקו [וע' בתיקוני זבח ממהר"ם סי' ט"ו בזבחי ריב אות א' בשם הר"ץ ומ"ש עליו בדין יו"ט] ולענד"נ לפמ"ש בשו"ת בר"א חיו"ד סי' ט"ו לצדד להתיר לשפשף ביד וליכא בזה איסור השחזה אלא שכ' דאסור משום מתקן מנא ע"ש א"כ לפמש"ל סי' י"ח דהמנהג להקל בענין הלייגליך בדיעבד ולפמ"ש הר"ן פ"ג דסוכה גבי לולב דאם אין האגוד מעכב דיעבד ליכא איסור מתקן מנא א"כ ה"נ מותר לשפשף קודם שחיטה להחליק הלייגליך גם ביו"ט.

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה