דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ה · יב
אגב אכתוב במ"ש המג"א סי' א' סקי"א בשם הגאבד"ק פוזנן דחטאת נזיר אינו בא לכפרה לכן א"א לאמרו על חטא אחר משא"כ באשם נזיר דבאה לכפרה ויש לי לתמוה מש"ס דזבחים מ"ד ע"ב לכל אשמם לרבות אשם נזיר וכו' סד"א להכשיר קאתי (ופירש"י ד"ה לרבות דאי לא כתי' לכל לא מרבינן להו דכתי' אשר כופר בהן והני להכשיר אתו וכו' להתחיל נזירות טהרה) קמ"ל ומבואר דלא אתי לכפרה רק להכשיר ולכאורה י"ל דזהו רק לפי הס"ד אבל למאי דקאמר קמ"ל הכונה דקמ"ל דאתי לכפרה וכה"ג מצינו בריטב"א ואס"ז כתובות ט' ע"א ועתוס' שבועות ל"ג ע"א ד"ה קמ"ל ותוס' שבת ע"ד ע"א ד"ה מהו דתימא אבל מצינו גם בכריתות כ"ז סוע"א אלא מעתה אשם נזיר להוי לי' קצבה דלבטלה הוא דאתי דאר"י משום רשב"י אין לך דבר שבא לבטלה אלא אשם נזיר בלבד ובשבועות ל"ז ע"א מכלל דנזיר טמא נפטר במלקות הא קרבן כתי' בי' התם דמייתי קרבן דתיחול עלי' נזירות בטהרה וברש"י ד"ה כי היכי וכו' ולא לכפרה הוא בא עכ"ל וע' רש"י כריתות כ"ה ע"ב ד"ה חמש אשמות מכפרין וכו' ונזיר וכו' וצ"ע מהנ"ל וע"ע שבועות כ"ב ע"א והרי נזיר מביא קרבן על דיבורו קאמרינן והאי מביא קרבן לאשתרויי לי' וכו' והי' נ"ל דכונת הש"ס דניהו דמכפר אבל אין עיקרו בא לכפרה אבל מצאתי בר"ש פ"א דפרה מ"ב בסופה דהא דלא תני פרה אדומה משום דלא לכפרה אתיא ואשם ודאי כגון וכו' ואשם נזיר וכו' ומבואר דאשם נזיר לכפרה בא ומ"ש הר"ש דפ"א לא אתי' לכפרה לכאורה הוא תמוה דהא במ"ק כ"ח ע"א למה נסמכה וכו' מה פ"א מכפרת וכו' אבל גם ביומא ב' ע"א מפורש דפרה לאו בת כפרה הוא ומצאתי בתוי"ש יומא מ"ב ע"א דמחלק דפרה עיקרה לטהרה נאמרה ולא לכפרה ע"ש א"כ בעכצ"ל דגם כונת הר"ש הוא כן וע' בכ"מ פ"א מפרה ה"ט במ"ש הרמב"ם שם דנשחטה לשם חולין אינה מכפרת ותמה דהא פרה לא כתי' בה כפרה ותי' דכונת רמב"ם להא דמ"ק כ"ח הנ"ל והיינו ג"כ כמ"ש וא"כ מוכח מהר"ש דס"ל דאשם נזיר עיקרו לכפרה וצע"ג ממקומות שהבאתי ובמ"ש המג"א דחטאת נזיר אינה באה לכפרה יעוין בכריתות ח' ע"א ושם כ"ו ע"א וזבחים ט' ע"ב ורש"י שם ותוס' סוטה ט"ו ע"א ד"ה סבר וע"ע בתוס' זבחים ה' ע"ב ד"ה מועט וע"ע שבועות ח' ע"א ונדרים ד' ע"ב ורש"י ד"ה. אתיא ואכמ"ל: