דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ה · טו
וכה ראיתי בשו"ת ב"ש חאו"ח סי' צ"ט ק' ק"א שהאריך בענין זה וצידד דאם הי' רק שותף לבהמה דא"י להקדיש רק חציו והוא הקדיש כולו דכיון דאין ההקדש חל על חלק שותפו גם על שלו אינו חל והביא מהשעה"מ פי"ב מנדרים פ"ש והמעיין בשעה"מ שם ימצא שד"ז תליא במחלוקת הראשונים והביא שם שד' ריטב"א עצמן סתורים בענין זה וגם רמז להמח"א הל' שבועות סי' ח' והביא מתשו' הר"ן סי' ע"ג ורדב"ז ח"ד סי' רע"ח וע' בשו"ת ב"א חח"מ סי' מ"ג מ"ש בסוגי' דר"פ המדיר ע"פ דברי הק"י ושעה"מ הנ"ל ואני מצאתי בירושלמי פ"ה דברכות ה"ב בהא דפליגי בשבועת אליהו ח"א בין על הטל ובין על המטר נשמע לו וחרנא אמר על המטר נשמע לו ולא על הטל וכו' היכן הותר נדרו של טל אר"ת סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו ובגה"ש שם העיר דהא מתחלה לא נשמע לו על הטל משום דטל לא מיעצר וא"כ לא הי' צריך התרה כלל ותי' דלהך מ"ד באמת א"צ התרה ורק למ"ד בין על הטל בין על המטר נשמע לו וזה דוחק ויותר נראה להוכיח מזה דבכה"ג לא הותר השאר וע' במה"פ על הירושלמי פ"ג דשבועות ה"ד בסופה דלא קיימא למסקנא הא דא"ר יוסי ותשמע מינה הי' לפניו זתים של שחיטה וא' של נבלה כיון שפטור על הנבלה פטור על השחיטה אלא קיי"ל דאע"ג דלא חל על האיסור מ"מ חל על ההיתר וכה הראוני בירושלמי שם פ"ה ה"ג בסופה אף בשבועת ביטוי כן וכו' אבל לפמ"ש הפ"מ דקאי לר"ש דסובר במתני' דצריך שיאמר שבועה בכל א' וכיון דלא אמר שבועה רק על הנבלה ולא חל ממילא לא חל על השאר וע"ש במה"פ שרמז להא דלעיל פ"ג הנ"ל וא"כ אין להקל בנ"ד מטעם זה וגם הרי דעת התב"ש סוסי' זה דגם שאינו שלו יכול לאסור באמר כן בשעת שחיטה (ועמש"ל סקי"ז) וגם לפמ"ש בתשו' הר"ן סי' ע"ג לדמות דין כולל קרן ורבות להא דסי' רל"ב ס"ז דיש חילוק בין מעמיד דבריו הראשונים או לא ובנידון הק"י שאמר על ב' בהמות הרי אלו עולה אם נפקע ההקדש מאחת לא יוכלו להעמיד דבריו הראשונים שאמר הרי אלו וכו' ולכן בטל כולו ובזה י"ל מה שהקשה רב א' מהא דזבחים ק"ג ע"א ואפי' למ"ד לא תפיס ה"מ בשר אבל עור תפוס ותיקשי שיתבטל כולו ולפמ"ש לק"מ דהתם בגוונא שמעמיד דבריו הראשונים ומ"מ בנ"ד שאמר זה לי ק"פ י"ל דעל חצי שלו אמר כן דאנן קיי"ל דשה אפי' מקצת שה ע' חולין ע"ט וע' בירושלמי שהובא בתוס' סוטה י"ח ע"ב דיה אמרי וכו' וקנא את אשתו אפי' מקצת אשתו וע"ש כ"ד ע"ב ד"ה אמר וכו' תחת אישך אפי' מקצת וכו' ובפרט היכי דלא שייר בקנינו לכ"ע אמרי' הכי כמ"ש התוס' ב"ק מ' ע"א ד"ה כופר וכו' יע"ש בסוה"ד וע"ע תוס' חולין קל"ב ע"ב ד"ה וצריך וע' כה"ג בגיטין מ"ג ע"א התם שייר בקנינו וכו' א"כ בנ"ד מעמיד דבריו הראשונים ולא בטל כולו ולכאורה יש להביא ראי' דבנ"ד לא הוי מעמיד דבריו הראשונים דכיון שאמר זה לי לק"פ נתכוין לכולו מהר"ן פ"ב דקידושין בההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי שהביא בשם י"א דאם שוה ב' פרוטות מקודשת בחלקו והוא דחה דכיון שאמר התקדשי לי בזה במוזא קדיש בפלגא דמוזא לא קדיש עד שיאמר התקדשי בחלקי ע"ש וכ"פ עוד כמ"פ והרמ"א בא"ע סי' כ"ח סי"ח וה"נ בזה אבל י"ל דשא"ה דהאשה טעתה עכ"פ ולא נתרצית אלא לכולו משא"כ בנ"ד וי"ל דתליא בפלוגתת הרא"ש והריטב"א שהובא בב"ש א"ע סי' כ"ח סקי"ח ע"ש ותבין ויש לדחות דהתם שאמר שיש לי בידך שאני ובנ"ד גם הריטב"א מודה ומ"מ ע"י שאלה בפני ג' יש להקל שהרי הט"ז מתיר דיעבד ובברכ"י או"ח שם הביא בשם א"ח בשם הרא"ש דגם בשה שרי דיעבד וראיית הב"ח כבר דחה הפ"י ובשו"ת שבסו"ס ג"צ ועוד כמה מחברים אך די"ל דזה דוקא בלא הזכיר קרבן אבל באמר לשון קרבן כהא דנד"ד אסור מה"ת וגם דיעבד אסור אך לפ"ז י"ל לגבי איסור תורה שוב מהני שאלה ואי משום מ"ע יש להתיר דיעבד (ועמש"ל סק"א) ולכן נלע"ד להתיר הבהמה בצירוף שאלה בפני ג' וכמ"ש והנלע"ד כתבתי: