דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ה · ג
בתב"ש פסק דאם אמר ה"ז עולה שלא בשעת שחיטה גם באמר לשחוק נתכונתי ל"מ ובשו"ת ב"ש הנ"ל השיג עליו מתשו' מהרי"ק הובא ברמ"א א"ע סי' מ"ה גבי סבלונית דאם נתנם בשבת אין לחוש לקידושין כיון דאסור לקדש בשבת ואינו ראי' כלל דשא"ה דשלח לה הסבלונית בסתם אבל כאן שאמר בפירוש ה"ז עולה רק שאומר לשחוק נתכונתי ס"ל להתב"ש דבכה"ג דברים שבלב אינם דברים ולכן ל"מ כלל וע' תשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' א' באמצע התשו' שהעלה דהיכא דלא יחזיר בנתגרשה משום ש"ר גם בבעל ל"א דאא"ע בב"ז והביא ראי' מתה"ד סי' כ"ט דמי שנתיחד והו"ל אשה אחרת דלא חיישי' שבעל לשם קידושין שלא לעבור על גזירת ר"ג וה"נ בזה ע"ש וד' תה"ד הנ"ל הובאו ברמ"א א"ע סי' ל"ג ס"א אבל גם מזה אין סתירה נגד התב"ש מטעם הנ"ל אבל מ"ש בתשו' ב"ש שם סי' ק' דגם להתב"ש דוקא באמר זה אבל באמר יש לי קרבן פסח דהוי לשון עבר י"ל דמודה דנאמן לומר לשחוק נתכונתי ולא דמי להא דיו"ד סי' קפ"ה הוא נכון ועמש"ל סק"ט וסקי"ד עוד בזה: