דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ה · א
סעי' א' השוחט לשם קדשים וכו' כשוחט קדשים בחוץ וכו' לשי' רש"י ורשב"א ור"ן דטעמא משום מ"ע יש לעיין לפמ"ש המג"א סוסי' רפ"ג סק"ה בשם הב"ח דהיכא דאסור רק משום מ"ע דיעבד שכרו מותר וכה"ג כ' הר"ן בנדרים ז' רע"ב בהא דנדוהו בפניו אין מתירין אלא בפניו דאי טעמא משום חשדא אם התירוהו מותר דיעבד וא"כ ה"נ בזה אמאי שחיטתו פסולה וי"ל דשא"ה דהוי רק חשדא בדרבנן דאמירה לעכו"ם שבות וגם דיני הנהגת המנודה הם רק מדרבנן כמ"ש הד"מ ביו"ד סי' של"ד אות ח' בשם רמ"פ ועמ"ש בחיבורי לחו"מ בקת"ע לסי' רל"א אות י"ט מכמה דוכתי בזה אבל הרי גם בנדר לחבירו דפת ר"ת דכיון דטעמא משום חשד בדיעבד מותר אפי' שלא בפניו וע' בב"י סי' רכ"ח והתם הוי חשד בשל תורה ועתוס' ב"מ ל"ב ע"א ד"ה ב"ד וכו' וגבי כסתא דיתמי דיכול לעכב לעצמו בב"ד מצינו למימר דהיינו דוקא בדיעבד דמשום חשד לא מהדרינן עובדא וכו' ע"ש וע' בש"ך חו"מ סי' ע"ג סק"מ וע' לקמן סי' פ"א ס"ו בהג"ה ג"כ כה"ג וצ"ל דהכא גבי איסור ש"ח דחייב כרת החמירו טפי אך דלפמ"ש התוס' בע"ז י"ג ע"ב ד"ה ונשחטי' וכו' דבקדשי מזבח איירי ובזה"ז אין חייב שוחט חוץ מאחר שאינו ראוי לביאת פתח אוה"מ מידי דהוי אשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות היכל דפטור וכו' ע"ש וע"ע בתוס' זבחים נ"ט א"כ אין בזה. רק איסור דרבנן בזה"ז וע' רמב"ם וראב"ד פ"ו מביהב"ח הל' י"ד ט"ו וכ"מ שם בזה וע' רמב"ם פ"ו מבכורות ה"ב ולשי' תוס' הנ"ל מהראוי שיהי' מותר בזה"ז בדיעבד ואולי ס"ל כהטור דאין הטעם משום מ"ע גם י"ל דאין לדמות גזירות חכמים זל"ז כמ"ש התוס' בחולין ק"ד ע"א ד"ה ומנא וכאן גזרו בפי' דגם דיעבד אסור אך דמ"פ יש נ"מ היכא דשחטו בסתר בחדרי חדרים דניהו דקיי"ל דכל מקום שאסרו מפני מ"ע גם בח"ח אסור אבל היינו בדאורייתא אבל בדרבנן שרי כמ"ש התוס' בכתובות ס' והובא בב"י א"ח סי' של"ו וט"ז סוסי' רמ"ג ומג"א סי' ש"א סקנ"ו וא"כ לשי' התוס' בע"ז הנ"ל דאיסור ש"ח בזה"ז רק מדרבנן א"כ בח"ח שרי ועמש"ל סי' א' סקע"ט בזה מכמה דוכתי ולדינא כיון דיש חולקים ע"ד התוס' הנ"ל ובפרט שדעת רוב הפוסקים דגם בזה"ז איכא כרת בש"ח כמש"ל מד' רמב"ם וכ"ה ברש"י ביצה כ"ם סוע"ב ד"ה בכור ורש"י בכורות ל"ו ע"ב ד"ה הכי השתא ובהגמ"ר יבמות סי' קכ"ח בשם מהר"ם ולשי' הטור אין האיסור משום מ"ע א"כ פשי' דאין להקל גם בשחט בח"ח ועוד נראה דהכא אינו דומה לשאר מקומות שאסרו מפני מ"ע דהוי רק משום חשדא שיחשדוהו באיסור דכאן גזרו שמא יאמרו דקדשים בחוץ מותרים דאין הכל בקיאים באיסור זה וכ"נ להדיא מד' רש"י וע' כה"ג בתשו' כ"ס יו"ד סי' פ"ד בהא דגדי מקולס ודחה בזה ראיית הח"ס חאו"ח סי' ס' ע"ש ולכן חמור טפי ואסור גם דיעבד ובדרבנן ואפי' בח"פ וע' במש"ז סק"א מ"ש בשם הפרישה. ואגב אכתוב מה שראיתי בספר יע"ד ח"א דרוש ט' שהביא בשם המפרשים דאיסור ש"ח אינו נוהג אלא בא"י ולא בח"ל ובנה ע"ז יסוד הדרוש והוא תמוה מאוד מהך דהכא וזבחים קט"ז ע"ב ועוד כמה מקומות בש"ס וע' רמב"ם פי"ח ממעה"ק וצע"ג: