אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ד · כב

כא

בירושלמי פ"ה דכלאים ה"ה פועל שקיים ירקות שדה בכרם אסור לו ומותר לכל אדם וקשיא אם אסור לו יהא אסור לכל אדם ואם מותר לכל אדם יהא מותר לו אלא כר"ש דאמר א"א מקדיש דשא"ש אע"ג דר"ש אמר אא"מ דשא"ש מודה הוא הכא שאסור לו בעלה קטן א' אבל אם ליקט הוא אסור בין לו בין לאחרים ובפ"מ פי' דאסור לו אפי' להנות מעלה קטן אבל דוקא בליקט לעצמו וראה כלאים וקיים ולא עקר אבל אם ליקט בכרם בשביל בעה"ב וקיים הכלאים כיון שעשה מלאכתו בשביל בעה"ב כבעה"ב דמי ויכול לאסרו וע"ש במה"פ והנה מ"ש בליקט בשביל בעה"ב דאוסר צ"ע דיוכל לומר לתקוני שדרתיך וע' תשו' רדב"ז ח"ג סי' תר"ג דהיכא דא"י לאסור של חבירו גם בעשאו שליח לשחוט ושחט לע"ז דינא הכי והביא מנדרים ל"ו עש"ה בזה וד' ירושלמי יש לפרש דקאי על בעה"ב וע' בהשגת הראב"ד פ"ז מה' פרה ותוי"ט פ"ז מ"ב בהא דמלאכה פוסלת במילוי ולא בקידוש משום שנוטלין שכר על המילוי ואפי' בחנם יש טוה"נ וכממלא לעצמו דמי משא"כ בקידוש ונראה מזה דבנוטל שכר פעולה או שיש לו טוה"נ הוי קצת כשלו ויכול לאסרו אבל יש לחלק ואמנם הא דמפורש בירושלמי דגם למ"ד דאין אאדשא"ש מ"מ אסור להעושה הדבר דין זה לא נזכר בשום מקום ואולי רק בכלאים דינא הכי דכבר כתבתי לעיל סוסק"כ דלא דמי לשאר מקומות וע"ע בירו' שם פ"ז ה"ג בדין סיכך את גפנו ע"ג תבואתו של חבירו אם גפנו נאסר וע"ש במרה"פ בדעת רמב"ם וע"ע במה"פ פ"ב דע"ז ה"ג בסופה מ"ש בזה וע' שו"ת שו"מ מ"ק ח"א סי' צ"ד מ"ש בזה ומש"ש דפועל קונה בשבח כלי הוא תמוה דא"כ אמאי אינו נאסר גם לאחרים ומה שמקבל שכרו אח"כ הוי רק כחוזר ומוכרו וכבר נאסר מקודם וגם בגוף הדבר אם בקרקע אומן קונה בשבח איננו דבר ברור וע' בשו"ת תוע"ר חא"ח סי' ו' אות ד' שכ' דאינו קונה בקרקע וענה"מ סי' ש"ו סוסק"ד בזה ועוד דהא לשי' כמ"פ אין אומן קונה ואיך יפרנסו ד"ז:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה