דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ד · יט
ויש להביא עוד ראי' דהך ברייתא אזלא אליבא דר"ש דהא יש להקשות בהא דמוקי לה בחטאת העוף דכולהו בהדדי קא אתיין. לפמ"ש בתורי"ד קידושין נ' הובא לעיל בפתיחה אות י"ז דהא דבב"א חיילי איסורים אף דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו משום דהי מינייהו מפקת והבאתי בשם השאג"א וב"ט דהיכי דאיסור א' מוסיף והשני אינו לא מוסיף ולא כולל שוב חל רק המוסיף וא"כ הרי הכא איסור תקרובת ע"ז הוי מוסיף על איסור ש"ח דאסור בכ"ש ומטמא וכדאי' בירושלמי פ"ב דפסחים ושיו"ק וגה"ש שם דהוי איסור מוסיף על טבל מה"ט אבל איסור ש"ח לא חייל על איסור ע"ז בזאח"ז דכמחתך עפר הוא למ"ד אדם אדשא"ש או משום דקני' לכפרה כדידי' דמי א"כ אמאי יתחייב משום ש"ח הרי כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו אבל אי נימא דאתי' כר"ש ניחא דר"ש הא לית לי' מוסיף כמ"ש התוס' קידושין ע"ז וא"כ גם איסור ע"ז אינו יכול לחול על ש"ח אם קדם לו ושוב שייך סברת תורי"ד דהי מינייהו מפקת וחייב משום שניהם: