אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ד · ד

ג

באופן אחר אמרתי ליישב ד' הר"ן הנ"ל דכבר הבאתי לעיל בפתיחה אות ד' בשם הרשב"א דהבעיא אי כהנים שלוחי דידן הוא רק בשחיטה דכשרה בזר ואיהו מצי עביד ע"ש וא"כ בע"כ ס"ל להש"ס דמתני' דכהנים שפגלו מיירי גם בשחיטה ולכן הוי בעי למיפשט מינה דהוי שלוחי דרחמנא והנה הרמב"ן בדד"ג הקשה טבח שקלקל אמאי חייב הרי הוי השא"נ בשהיי' ודרסה ותי' דכיון דלא שחט כראוי אין זו שחיטה אלא כמתיז ראשה בסייף והוי היזק ניכר ואי קשי' לך א"כ מפגל נמי לחייב דעיקר שחיטה ליהוי היזק איכא למימר דדוקא היכא דלא שחטה כראוי והוי נבלה הוי היזק ניכר אבל כל ששחיטתו כראוי ואיסור אחר גרם לה אין הסחיטה כמתיז ראשה בסייף שהרי השחיטה הוציאתו מידי נבלה ואיסור אחר גרם לה ואינו ניכר ע"ש וע' בקצה"ח סי' ש"ו סק"ט ונודע מ"ש הר"ן בשם הרא"ה דאף דאא"א דשא"ש מ"מ אסורה באכילה דניהו דלא אסרה מ"מ לא שרי לה אבל זהו היכי דבא לאסרה ולא מצי לאסור כיון דאינו שלו בזה אמרי' דג"כ לא שרי לה אבל בפיגול דבאמת מצי הכהן לפגל משום דכתי' לא יחשב או משום דשלוחי דרחמנא נינהו א"ש תי' הרמב"ן דהשחיטה כשרה גם לשי' הרא"ה והר"ן הנ"ל ולכן הוי השא"נ ומעתה א"ש ד' הר"ן הנ"ל דלפי הס"ד דהש"ס דפריך דנימא לתקוני שדרתיך ואין ביד הכהן לפגל בשליחות בעלים אלא דנימא דאדעתא דנפשי' עביד אך דבאמת אא"א דשא"ש א"כ הרי באמת לא תועיל השחיטה כלל דמ"מ איהו לא שרי לה וכיון דע"י הפיגול לא תועיל השחיטה א"כ שוב הוי מעשה גמור דהא הוי היזק ניכר ולכן שפיר כ' הר"ן דבמעשה אדם אדשא"ש וליכא למיפשט ממתני' לגבי שחיטה דאי בשאר עבודות הרי איהו ל"מ עביד ופשי' ליה להש"ס דשלוחי דרחמנא וכמש"ל. אבל לפי האמת דמשני דכתי' לא יחשב והכהן יכול לפגל וא"כ השחיטה מהני שפיר לטהר מידי נבלה רק דהוי פיגול א"כ שפיר ס"ל להש"ס בזבחים דפיגול ל"ה מעשה גם בשחיטה ודו"ק כי נכון הוא ע"ד הפלפול [ויש לפקפק דהא הר"ן גופי' ביאר דהבעיא נפשטה באמת מהא דאיהו ל"מ עביד ולא ס"ל כתי' הרשב"א הנ"ל ועמש"ל סקי"ד לדחות תא זה מטעם אחר]:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה