דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ג · ט
בש"ס דחולין ל"ב אמר רבא שחט פרה ונשחטה בהמה אחרת עמה בלא כוונה לר"נ פרה פסולה בהמה כשרה דכיון דלר"נ של חולין א"צ כונה וכשרה א"כ ניהי דלא מיפסל משום היסה"ד מ"מ פסול משום ושחט אותה ולא אותה וחבירתה וברמב"ם פ"ד מפרה הי"ח פסק שחט את הפרה ונשחטה בהמה אחרת עמה או נחתכה דלעת עמה כשרה שהרי לא נתכוין למלאכה אע"פ שהבהמה שנשחטה עמה כשרה לאכילה שאין שחיטת חולין צ"כ אבל אם נתכוין לחתוך הדלעת וכו' פסולה שהרי עשה עמה מלאכה עכ"ל ותמהו כולם שהוא נגד הש"ס והאריכו בזה המחברים בדרכים דחוקים והנלע"ד בזה בשנקדים לבאר מ"ש הרמב"ם שם הי"ז וז"ל ומנין שהמלאכה פוסלת בה שנאמר ושחט אותה מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא ללמד שאם נתעסק בד"א בשעת שחיטתה פסלה וכו' ותמה הרא"י בחולין דהא ושחט אותה אצטריך למידרש ולא אותה ואחרת גם בלא איסור מלאכה דאי משום מלאכה הרי גם בחתך דלעת עמה פסולה משום היסה"ד ואולם הנה גם דברי רש"י לכאורה נראים כסותרים זא"ז דבחולין שם כ' להדיא דטעמא דמלאכה אחרת הוא משום דמסח דעתי' מפרה וגבי שוחט אחרת עמה פסול גם בלא היסה"ד וביומא מ"ב ע"ב בהא דדריש והוציא אותה שלא יוציא אחרת עמה כדתנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה וכו' אדומה שלא יאמרו שתים שחטו ופירש"י וקי"ל שכל מלאכות שנעשות עמה פוסלת אותה כדתנן כל העוסק בפרה מתחלה ועד סוף פוסלין אותה במלאכה ולקמן נמי אמרי' ושחט אותה שלא ישחוט אחרת עמה עכ"ל ומבואר דהכל חד טעמא דהא דלא ישחוט אחרת עמה הוא משים מלאכה וזה סותר למ"ש בעצמו בחולין. ונראה דהנה בש"ש שם מייתי דברי רבי דפליג על ת"ק ואמר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר אותה לבדה ופריך ות"ק הא כתיב אותה מאן ת"ק ר"ש דדריש טד"ק ולכן טעמא משום מלאכה דהוי היסה"ד וע' תוס"ח פ"ד דפרה מ"ד שתי' שם קו' תוי"ט ע"ד הרע"ב שם עפ"י ד' רש"י הנ"ל דכל טעמא דלא אותה ואחרת הוא רק מטעם מלאכה והיינו דכיון דהת"ק הוא ר"ש דדריש טד"ק לכן כ' רש"י שפיר על ד' הת"ק דהכל הוי רק מטעם מלאכה והיסה"ד אבל למאן דלא דרש טד"ק הוי איסור שחיטת אחרת גם בגוונא דליכא משום מלאכה והנה הב"י באה"ע סי' ט"ז ובכ"מ רפי"ב מאי"ב ביאר טעמי' דרבא דאמר ביבמות ע"ו ע"ב דבעכו"ם ל"ש חתנות רק בגירותן משום. דס"ל כרבנן דלא דרשי טד"ק ולא הוי טעמא משום דכי יסור את בנך מאחרי ע"ש ולכן בש"ס דחולין דרבא הוא מרי' דשמעתא ולשיטתו שפיר ס"ל דגם בלא כוונה פרה פסולה ולכן פירש"י שפיר דאיסור שחיטת אחרת אינו משום מלאכה והיסה"ד וא"ש דברי רש"י ומעתה מיושבים ג"כ ד' הרמב"ם דכבר ביאר הב"י בא"ע שם ובכ"מ שם דהרמב"ם דפסק דהבא על העכו"ם בגיותן דרך אישות לוקה משום דפסק כר"ש דדריש טד"ק ע"ש וכ"ה בלח"מ פ"ג ממלוה ולכן כ' שפיר דאיסור שחיטת אחרת הוא משום מלאכה ומה"ט בנשחטה אחרת עמה בלא כונה פרה כשרה כיון דליכא היסה"ד אבל רבא לשיטתי' כרבנן דר"ש פ"ל דפרה פסולה. וא"ש ודו"ק כי לענ"ד זכיתי בזה בעזה"י ליישב ד' הרמב"ם בדרך אמת וישר.